טוב, אז פספסתי היום שוב שיעור אנגלית. אני באמת חייבת לקנות חוברת כדי להשלים את כל המודולות G שהם כבר הספיקו לעשות (משהו כמו שתיים-שלוש מודולות בינתיים, אבל זה בלי החיבור אז זה בטח ייקח לי מקסימום שעה להשלים).
ובכלל היה לי יום משוגע לגמרי. גיליתי שאני גרועה בגנטיקה (כאילו שלא ידעתי קודם... אבל זה מוזר כי דווקא הלך לי לא רע במבחן עצמו, זה רק שאני קצת מטומטמת מדי...). על כל פנים, הציון היה לא משהו - 86. לפחות עליתי מ-81 שהיה לי בשני המבחנים הראשונים השנה...
אחרי שעתיים של בדיקת מבחן בגנטיקה, היה לי שיעור אזרחות (שינוי במערכת משעה חופשית...), ושם גיליתי שלא נכשלתי כמו שהייתי בטוחה שיקרה - כי אם קיבלתי 90 במבחן :). יאי לי ^^. ואז שעתיים ספורט (בגרות בשבוע הבא מהיום). אוף... התרגיל שלי (ארגז-ספסל-סולם), הולך לי ממש טוב, אבל אני מפחדת שמרוב התרגשות אני אפקשש אותו בבחינה עצמה... בעע, לא רוצה בגרות בספורט - זה תמיד גורם לי להרגיש כל כך לא גמישה ולא חלקה ולא... לא נשית... כאילו אני איזה גוש מגושם שאין לו נשיות מספקת כדי לעשות תרגיל סיסי טוב...
תגידו לי שאני מספיק נשית!!!
על כל פנים, אחרי זה סטסיק ואני נסענו לנו לתל אביב לכנס עתודה, הספקנו ללכת חצי שעה בדרך ההפוכה מאיפה שרצינו בחזור (רצינו להגיע לרכבת ובמקום זה כמעט הגענו לים...), ובסופו של דבר חזרנו הביתה.
היה קטע שנורא הצחיק אותי כשהיינו בכנס עצמו ורק התיישבנו לפני ההרצאה, כשראיתי מישהי קוראת בעיתון את הכתבה על בני הזוג ששכבו עם הבייבי-סיטר, ואז סטס אמר איזה משהו, ואני עניתי לו: "מה, אתה לא זוכר את הכתבה על הפינגווין הירוק שברח בגן החיות התנכ"י בחיפה?"
והוא אמר שהוא קרא אותה. עכשיו, זו הייתה אמורה להיות שאלה רטורית שהוא היה אמור לצחוק ממנה כי זה בדיוק מה ששאלתי אותו באייסיקיו לא מזמן, בתור בדיחה. הוא, כמסתבר, חלם על זה שהוא קרא את הכתבה בעיתון שתלוי בביה"ס, והיה בטוח שזה אמיתי (למרות שהיה לו מוזר לדעת שיש גן חיות תנכ"י בחיפה). לכן הוא לא היה מופתע כששאלתי אותו את זה.
אחרי רגע הבנתי שהוא לא עובד עלי ושהוא באמת היה בטוח שהוא קרא את זה איפהשהו, והתחלתי להתפוצץ מצחוק. כשהוא לא הבין מה אני רוצה ממנו, אמרתי לו בסוף שזה אני אמרתי לו את זה באייסיקיו, ואז הוא הגיע למסקנה שהוא חלם על זה.
אבל בסך הכל זה היה נורא נורא מצחיק. לחשוב שהוא חלם על כזאת שטות ^^.
אגב, כיכר המדינה זה פשוט כיכר ענקית! לא ידעתי שעושים אותן כאלה גדולות... סעמק, זה ממש ממש גדול! (אני הכפרייה מתלהבת מהעיר הגדולה. אני אשכרה מרגישה כמו אליזבת מהספר שלי...).
ובכן חברים, זהו להיום. אני נהניתי בכנס העתודה, היה נחמד לחזור הבייתה עם שוקולטה בבטן (וכמה גושי שומן נוספים בירכיים ובתחת כתוצאה מזה, אבל מי סופר?!).
המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא: שוקולטה. יאמ... :P
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou