לא כיף לי, אני מרגישה באסה, חרא לי, ואני שטחית אחושרמוטה...
מה כבר ביקשתי? מה?!
רציתי רק קצת כחול בחיים, או יותר נכון בשיער.
מה כבר ביקשתי מהשיער המזדיין שלי?! שיסכים להיצבע?
אבל לא... הוא יש לו תכניות משלו... אז כחול הוא לא יהיה... גם סגול הוא לא רצה להיות, הבן זונה הזה.
אז עכשיו אני צריכה להתמודד שוב עם שיער שעבר טיפול כימי ולא נצבע, אלא רק נהיה יבש אחושילינג. אני כל כך מעוצבנת. נועה תרמה הרבה זמן ומאמץ בשביל פאקינג לצבוע אותו, והוא נשאר בשלו. המקסימום שהאדיוט הזה אולי עשה היה להתכהות עוד קצת...
אני מעוצבנת עליו עד כלות הנשמה...
כל כך כל כך מעוצבנת...
זהו, בפעם הבאה אני קונה צבעי בניין, איזה טמבור או משהו כדי לצבוע אותו...
בא לי פשוט לגזור את כולו ולהתעלל בו קשות עכשיו... אבל אני יודעת שזה מפגר כי בסוף אני זו שנפגעת מזה, לי תהיה קרחת/תספורת לא מאוד מחמיאה (לפי מה שאני בניתי לעשות לו בכל אופן)...
אני כל כך עצבנית עליו...
אני צריכה מספרה. אבל זה יקר. אני צריכה להשלים עם זה שהשיער שלי לא כשיר לצביעה וזהו... אבל בחיי שזה כל כך מעצבן!
בא לי לזרוק משהו על מישהו, מי מתנדב לתפקיד הנזרק/הנפגע?
אוף....
והייתה לי מתכונת גרועה במתמטיקה... כלומר, בדקתי עם אנשים וראיתי שחלק מהתשובות יצאו לי כמו שיצאו להם, אבל באמת - מה הסיכויים שיהיה לי ציון טוב בזה? כבר השלמתי עם זה שאני לא משהו... אני פשוט לא רוצה להיכשל שוב...
אוף... אני רוצה להירגע ואני לא יודעת איך...
המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא: מאמץ. אפילו שהםעם הוא לא היה שווה הרבה, כי השיער המעפאן שלי פשוט מטומטם...
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou