"זה אמצע הלילה ואולי קצת מאוחר..." - שורה נחמדה, הגיונית משהו...
אז כן, אמצע הלילה ואתם נמצאים עם לי חולת הנפש, העייפה, הממורמרת משהו, האחת שלא יודעת הרבה מחייה, שלא יודעת הרבה בכלליות, ושהייתה מתה ללכת לישון אבל דווקא כשהיא חזרה הביתה שפוכה מעייפות, היא לא הצליחה להירדם :\.
ואחרי זה שואלים אותי למה לי להיות מצוברחת... מחקרים גילו שאדם שלא ישן הרבה מצד אחד, ואילו מן הצד השני הוא מבצע פעילויות מאמצות שונות, יוצא לא מרוצה לרוב. אדם שצבטו אותו בכל פעם שנרדם, הצליח לשרוד שבוע בקושי. הוא השתגע ואי אפשר היה לתקן את מצבו.
אני אולי לא-לא ישנה, אבל 4.5-5 שעות שינה בממוצע זה לא משהו, עדיין...
אני חושבת שאני יודעת למה אני לא יכולה להירדם. אני צריכה נוכחות של עוד מישהו בחדר. כנראה שבוטן (מתוק שלי כפרעליו, אני צריכה לצלם אותו מתישהו ולשים אותו כאן), כבר לא מספיק לי. למרות שהוא מאוד חמוד ונוח להתכרבלות... הוא כל כך נעים! אני מתה עליו! הוא הדובי הכי אהוב עלי בכל העולם כולו...
אבל הוא לא מספיק לי. אני צריכה משהו יותר ריאליסטי מזה כנראה...
והו וואו, אני מתה מעייפות. כל כך מתה... אני לא מאמינה שמחר אני קמה ליום הכי חסר תועלת בחיי... שלוש שעות אורווה, שעתיים חופשיות ושעת חינוך... אבל לואיזה ואני צריכות לעבוד על משהו בכימיה והיי - מה לא עושים בשביל כימיה? אהובתי... האחת והיחידה... האחת והיחידה שאני לא מצפה לפגוש יותר לעולם... טוב, בעצם זה לא נכון... יש הרבה אנשים אחרים שאני מצפה לא לפגוש יותר לעולם.
בעצם... גם זה לא נכון, אין לי אנשים כאלה... לא שאני מצליחה לחשוב על מישהו כרגע... תנו לי לישון על זה... בקשה תנו לי לישון בכלל, אחרי זה נדבר על לישון על משהו...
לקינוח - שממית:
המילה האהובה עלי לפוסט הזה: תודה. באמת תודה, על הכל. הסבלנות, הסלחנות, הרחמנות, החפרנות :P, הצחקנות, הצעקנות, הסמכותיות, הדרשנות וחד הקרן ;). [וואלה, זה נשמע כמו כותרת מגניבה לספר]
אגב, חשבתי להתחיל לכתוב ספר חדש. אולי זה יוציא אותי מהבאסה... וגם ביום חמישי יש סדנאת כתיבה, אולי עוד ייצא לי מזה משהו. מחר אני בטח אתקשר לידיעות לראות איך מתקדם הספר שלי, כבר עברו שלושה שבועות ויותר מאז התקשרתי אליהם בפעם האחרונה, נראה לי...
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou