אומרים שידע הוא כוח, אז למה אני כל כך חלשה? הרי הייתי אמורה להיות חזקה מאוד כי אני יודעת, יודעת כל כך הרבה! לא על דברים חשובים, כמובן, אבל העיקר שאני יודעת סבל, שמחה, כאב, שנאה, אהבה ושוב - כאב... הייתי אמורה להיות כל כך חזקה... אז למה אין לי כוח? למה? למה אין לי כוח לחיות, למשוך את עצמי עוד קצת קדימה, להמשיך?
אומרים שידע הוא כוח - שטויות. אם ידע היה כוח, אז המנהיגים שלנו היו חכמים, ולא מי שהם היום. ואולי בעצם הידע הרב ביותר שייך לטיפשים, לשוטים? כי הרי רק הם יודעים איך להישאר טיפשים ושוטים. אולי הידע של השמירה על הטיפשות הילדותית הזו - התמימות הזאת - הוא הידע הכי יקר? הרי הטיפשים לבדם יודעים איך לשמור על עצמם כפי שהם, ולא לקבל עליהם את מרויות החברה, את החוכמה, כביכול. אם ככה, אולי ידע הוא אינו חוכמה, אלא דווקא טיפשות ותמימות. אם כן, הדבר אומר שטיפשות ותמימות הם כוח. אני כל כך רוצה להיות שוב טיפשה ותמימה!
ואני יכולה גם להוכיח את זה! שימו לב למי יש את הכוח הרב יותר: ראש הממשלה יכול להוציא חוק שדורש פינוי מיידי מהמאחזים הלא חוקיים, אבל אמא באותם מאחזים בכלל לא תשמע בקולו, אלא תלך לטפל בתינוק התמים והטיפש (ואני לא מתכוונת במובן הרע של המילה...), שלה, כי הוא בדיוק התחיל לבכות. מה שאומר שלאותו תינוקיש כוח רב יותר מאשר לראש הממשלה. אם כך, אז טיפשות ותמימות ששוות לידע הן באמת כוח. הלוואי, הלוואי והייתי שוב תמימה וטיפשה, כי אולי ככה היה לי יותר כוח להמשיך קדימה, יותר כוח להישאר במירוץ הזה שנקרא חיים. אני כל כך רוצה לחזור להיות תמימה, אבל מה שאבד - אבד. ואני איבדתי את אותו הידע שמנע ממני ללמוד, ולמדתי, ועכשיו אני כבר לא תמימה...
אני יודעת שאני משגעת אתכם עם הפילוסופיות המטורפות שלי, אבל אני פשוט כותבת את מה שאני חושבת. אם זה עושה לכם באמת רע, אני מצטערת. אני פשוט חייבת שיהיה לי מקום לכתוב בו על מה שאני באמת חושבת. זה כמו מסיכה שאני יכולה להוריד - לפחות בצורה חלקית - כשאני פה. זה גורם לי להרגיש טוב אחרי זה, כאילו סיפרתי משהו לכותל... אם זה עושה לכם טוב, אני שמחה :)
בכל מקרה שלא יהיה, הנה לכם שיר שכתבתי. הוא פשוט מתאים לקטע שלמעלה, אפשר לומר שהקטע הזה נכתב אחרי שחשבתי על השיר הזה:
Not innocent
No, I am not innocent
I just don't know as much as you do.
There is no innocence lying inside of me
Just the simple cold facts
That when two hot bodies come too close they get burnt.
You get hurt if you are one of them
You get hurt if you come between them
You get hurt even if you just happened to cross near-by
But that's not where innocence is lost
No, I am not innocent
I just know things you don't consider
As a loss of purity.
But it's not all
Because I know things about this world that would make you start believing again.
It takes more than finding out the meaning of relations between two human beings
To make me loose my innocence.
To make me stop being so naïve.
That is, also, not where innocence is lost.
No, I am not innocent
I just don't like to think I am
For the reason that if I'll be
I won't be myself anymore.
Our destinies are all bound up in a tie to a bigger destiny – the world's destiny.
Once I knew that, my innocence vanished for good. Or bad.
The moment I saw my destiny, my future, my intendance,
I had my innocence no more.
And I came to realize that this is where innocence is lost
No, I am not innocent
I just know more than you think I do,
And wish I knew less
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou