לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Silent Gallop


Life is a race, and I cannot keep the pace, so silently I gallop, revealing my trace


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2006    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2006

פענוח מהזווית שלי.


טוב, נתחיל מההתחלה לסוף, נראה איך נתקדם:

חדר הלם - מאז שי"א חזרו מהמסע שלהם לפולין (אלוהים, החבר'ה האלה נדפקו הרבה יותר מאיתנו!), הם החליטו שהם מקימים חדר הנצחה והפכו את כיתת קרימינולוגיה ל"חדר הלם" - סרטטו על הרצפה פסי רכבת (יענו טרבלינקה), לאורך הפסים על שולחנות מוצמדים לקירות הם הניחו עבודות שהם עשו בפולין (כל מיני ציורים ומשפטים), לקחו איזה שתי טלוויזיות של ביה"ס ומחשב והקרינו שם סרטי פולין שהם עשו. אני חייבת לומר שהם מאורגנים, אבל זה קצת מוגזם מדי, אני חושבת שזה מפספס את המטרה... בכל מקרה, הייתי שם ביום רביעי, ואני חושבת שזו הייתה הסיבה שזה נכנס לי לחלום. כנראה שרציתי לעזור להם או משהו, ולכן הלכתי למעבדת מחשבים כדי לחפש שם מקלדת.

 

הקשר בין מעבדת מחשבים ועדן - לפני כמה ימים, בחזרות לטקס יום השואה שמעתי את עדן מדבר בטלפון על חזרות לטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה במעבדת מחשבים וזו כנראה הסיבה שזה התקשר לי.

 

הקשר בין המקלחת ועדן - ביום רביעי בלילה, אחרי שחזרתי מהתכוננות לביולוגיה עם נועה, עדן ביקש לבוא לקחת ספר אחר להתכונן לביולוגיה (היה לו את עיכול, והוא רצה את מנגנוני הגנה). הקטע הוא שהוא התקשר אלי בדיוק כשיצאתי מהמקלחת. אין לי בעיה עם לענות כשאני רק יצאתי מהמקלחת, אבל איכשהו הוא תמיד יודע כשזה המצב.

"סיימת להתקלח?" הוא שאל.

"כן." איכשהו הוא תמיד יודע. בכל מקרה, הוא אמר שהוא חייב להפסיק לתפוס אותי במצבים כאלה, ואמרתי לו שזה לא אשמתי שהוא התקשר, ושהוא יודע שאין לי בעיה לענות גם אם הייתי באמצע עמידת נר.

כנראה שבגלל המקרה הזה המקלחת ועדן נכנסו לי לחלום.

 

העיניים של עדן - אני באמת לא יודעת להסביר את זה. זה היה ממש מפחיד, כאילו הוא היה עיוור כזה, לא יודעת איך להסביר את זה... ממש ממש מפחיד, כמו מין דלקת כזו. אני לא יודעת למה זה היה כך בחלום, באמת שאין לי מושג.

 

הנסיון לרפא אותו - לדעתי אי אפשר לייחס לזה חשיבות מיוחדת. ניסיתי לטפל בבעיה שלו כמו שהייתי מנסה לטפל בבעיה של כל אחד. אולי זה מעין הקבלה לנסיון שלי לעזור לו בלימודים. הייתה לו בעיה מאוד קשה להשלים את החומר כי הוא הצטרף לביולוגיה רק השנה (לפני זה הוא למד מחשבים וכשהוא סיים בי"א הוא החליט שהוא מצטרף לביולוגיה). אולי הקושי הזה מתבטא אצלי בחלום בעיניים שלו, והנסיון שלי לעזור לו מקביל לזה שנתתי לו את הספרים בביולוגיה ואת המחברת שלי.

 

הנסיון שלו לנשק אותי - אני לא יודעת איך להסביר את זה. גם עצם העובדה שהוא אמר לי שהוא ואני שנינו רוצים שנחזור.

אני זוכרת שממש לא מזמן דיברנו בטלפון (כשרציתי להזכיר לו להביא כסף לחולצה של ביולוגיה), והשיחה התארכה וירדה לפסים פחות "עסקיים". דיברנו עליו ועלי, וסיפרתי לו על הבעיות שיש לי בחיים, כשפתאום הוא פלט: "אני חושב שאנחנו פשוט צריכים לחזור."

הוא בטוח אמר את זה בצחוק. התחלתי לצחוק עליו שזה יהיה בדיוק כמו שזה היה פעם: הוא יבטיח דברים שהוא לא יוכל לקיים, אני אתבאס מזה, הוא יתבאס מזה שהוא מבאס אותי, אז תהיה עוד שיחה סוחטת דמעות כשהוא ייפרד ממני שוב ואני שוב אכנס לדיכאון וזה לא מה שאני רוצה. וסגרנו את זה בתור בדיחה, אני מאמינה.

אבל כנראה שבגלל השיחה ההיא הקטע הזה נכנס לי לחלום.

 

אי הרצון שלו לעזוב אותי - אני מאמינה שפה העניין קשור יותר בתת המודע שלי מאשר בעדן עצמו. כלומר, אני חושבת שתת המודע שלי רצה לנסות להוכיח פה משהו - לעצמי או לעצמו... אני חושבת שהוא רצה לבדוק איך אני אגיב אם עדן היה באמת רוצה שנחזור, איך אני אגיב אם הייתי יודעת שיש לנו עוד סיכוי. ואני חושבת שעמדתי במבחן. לפי החלום, כמו גם לפי מה שאני מרגישה במציאות, אני לא רוצה אותו יותר. זה היה כמו מבחן שבא לבדוק את היכולת שלי להתנגד, ועברתי אותו. אמרתי וחזרתי ואמרתי שאני לא רוצה יותר, וזה מה שתת המודע שלי רצה לבדוק.

אני זוכרת שכתבתי שמתישהו תת המודע שלי יודיע לי שאני לא צריכה את עדן יותר, שגם תת המודע שלי התאושש והצליח להתגבר. הנה, מצאתי את הפוסט ההוא.

אני מניחה שזו ההודעה שלו באמת, שהכל בסדר ואפשר להמשיך ללכת.

זה לא אומר שאני רוצה מישהו עכשיו, או שאני מוכנה לאהוב מישהו אחר עכשיו, אבל זה בהחלט אומר שהתגברתי על עדן.

 

אני מניחה שמעכשיו חלומות על עדן לא יחזרו אלי, וזה דבר לא רע בכלל. עכשיו אני מרגישה שלמה יותר, כי אני יודעת שתת המודע שלי אכן שלח לי את ההודעה שידעתי שהוא ישלח בשלב כלשהו. עכשיו שני החלקים שלי נמצאים באותה נקודה - גם האני הערה וגם האני שמאחורי העיניים. וההרגשה היא באמת של השתחררות מאיזה עול. טוב לי עכשיו עם הידיעה הזו. בייחוד מכיוון שבהתחלה הייתי מאוד נפחדת מהחלום הזה, כי הוא לא היה הכי סימפטי שאפשר. עכשיו הכל ברור ואין לי יותר ממה לפחד.

פה מסתיימת סאגת העדן.

 

המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא: הבנה. כל כך כיף כשהיא מכה בי פתאום :).

שלכם,

hanyou

נכתב על ידי hanyou , 29/4/2006 17:08   בקטגוריות יום לא רע, יותר טוב  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hanyou ב-4/5/2006 17:18



Avatarכינוי:  hanyou

בת: 36

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
29,897
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , עבודה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לhanyou אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על hanyou ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)