The Silent Gallop

החלטתי שהיום אני מסדרת את החדר, בערך... החלטתי לסדר את כל מה שבדרך כלל אני אומרת "אה, בפעם אחרת..." אז סידרתי את השולחן, את אוסף הסרטים המצויירים שלי (והעברתי את כל המצולמים למטה), את החלק המבולגן של הארון שלי ואת השידה הקטנה שליד המיטה. עכשיו, נכון שמאחורי המגירות עצמן יש את הקיר? אז תמיד איכשהו דברים נופלים מהמגירות אחורה. שם, במקומות הקטנים האלה - מאחורי השידה, מתחת לכיסה של הנהג במכונית, מתחת למיטה או לארון - שם מוצאים את ההפתעות הטובות באמת (חוץ מחרקים וג'יפה, לפעמים יש שם יהלומים ^^).

בכל מקרה, מצאתי שם שקית מהמלון בהולנד, פאזל של זברות שהדבקתי על בריסטול כחול ואת זה:

כן כן רבותי, את זה.

ולמרות שהמצב שונה עכשיו, ולמרות שאני לא מתה עליו עכשיו, יש משהו בתמונה הזו שמחמם את הלב... היא כל כך שלווה... כל כך... לא יודעת, 'הימים הטובים' אני מניחה...

אני מניחה שמה שאני באמת מתגעגעת אליו זו השלווה הזו. למרות שאני לא מתגעגעת אליו יותר...

אפילו לא ידעתי שצילמו את התמונה הזו... לא זכרתי אותה בכלל...

המילה האהובה עלי לפוסט הזה: הפתעה. אני אוהבת הפתעות :).

שלכם,

hanyou