החיים מלאים בעליות וירידות, שמתם לב לזה פעם? טוב, אני נשמעת מוזר, אז אולי כדאי שאני אסביר את עצמי:
היום באתי לבית הספר, חולה, משתעלת וסתומה לגמרי (אני שונאת את הסינוסים שלי...), אבל עם ההחלטה השרירה והקיימת (עד סוף השיעור השני, בכל מקרה...), של להיות במצב רוח טוב. אפילו אמרתי בוקר טוב צרוד למי שראיתי, עם הכוונה של להיות במצב הרוח הכי טוב שהיה לי אי פעם! וככה זה היה, עד סוף השיעור השני.
אני לא בטוחה שמה שראיתי אכן היה נכון, אבל אני לא חושבת שעיני הטעוני. בסוף השיעור, קצת אחרי הצלצול הגואל, ראיתי אותו (אתם יודעים את מי, נו - אותו!), מנשק מישהי. אהההההההה! ירו לי בכנפיים!!!!!!! אני נופלת, אני נופלת, אני נופלת!!!!!!! תעזרו לי!!!!! אתם לא רואים שאני גוססת פה?!?!?!?! טוב, אני מגזימה... אבל הוא אמר לי ששום דבר לא קורה בינו לבינה, הוא בעצמו אמר לי! מצד שני, יכול להיות שהעיניים שלי לא ראו טוב, ידעתי שאני לא צריכה להסתכל מעל לעדשות אלא דרכן... אבל, יכול להיות שגם האוזניים שלי שמעו מה שהן רצו? לא נראה לי. בקיצור, ציירתי ציור של מלאכית עם שיער שחור שמחבקת את עצמה סביב הרגליים (היא עירומה, אבל השיער שלה מסתיר את הכל - כן כן, היא גרוזינית, בואו כולנו נצחק... not.....), והיא פצועה. רואים לה דם על השיער ועל אחת הכנפיים, ודם גם זולג לה על כפות הרגליים. למטה כתוב - I'm hurt, help me. וזהו. כשאני אסיים לצבוע את זה אני אשים את זה פה, בהנחה שהסורק שלי יקום לתחייה, כרגע הוא בחופשה באיים הקריביים.
אני חושבת שים קצת ראה שאני לא מרגישה הכי הכי, כי בשיעור טמטומטיקה (או אולי אנגלית? לא זוכרת :), הוא בא ואמר לי שהוא מצטער שהוא לא דיבר איתי אתמול. הוא אמור לבוא ולפרמט לי את המחשב, כמו שכבר ציינתי פה, אבל זה כנראה לא יקרה. אתם יודעים מה זה טַרוֹף? זה משהו באירנית, שפירושו כשאתה אומר למישהו משהו, אבל רק מתוך נימוס, כלומר, אתה לא מתכוון שזה באמת יקרה. אני חושבת שזה מה שהוא עשה, כשביקשתי ממנו לפרמט לי את המחשב בשבוע שעבר. נו מילא, הפסד שלי.... הוא אפילו לא יודע למה אני כל כך עצובה, אבל הוא לא היה יכול לעזור לי גם אם הוא היה יודע מי האחד שלי. אף אחד לא יכול לעזור לי. רק אני יכולה לעזור לעצמי, אבל אני רעה, לכן אני לא אעזור לעצמי...
מה שמוזר הוא, שכשחזרתי הביתה פתאום עלה לי שוב מצב הרוח, והתחלתי לספר לאח שלי איך להגדיר צמחים כשטיילנו עם הכלבים שלי... ממש עשיתי לו תעודת זהות של כל צמח מוכר שראיתי, ושרתי את you are my sunshine, יאי לי, not!
אוף, ועכשיו אני מרגישה שוב חרא, כי אני מתגעגעת לאחד שלי, ואני מקנאה באחת שלו....
נו טוב, דברים קורים, קרו ועוד יקרו, אני אחייה או אמות איתם.
דרך אגב, אתמול היינו ביפו/תל-אביב, וראינו הופעה של מיומנה ואת מוזיאון העצמאות. אני ממש עמדתי באולם שבו בן גוריון הכריז על קום המדינה! ידעתם שהמדינה הוכרזה בכלל במאי ולא בכ"ט בנובמבר? אני לא ידעתי את זה :) אני טיפשה, אבל עכשיו כבר לא, יאי לי :]...
ההופעה הייתה ממש יפה, וכל הבנות התאהבו באחד עם הרסטות והבגדים הלבנים :)
אוף, שיט, אני כל כך רוצה שהוא ידע מזה, אבל אני מפחדת!!!
לעזאזל עם הכל, פעם הייתי כל כך קרובה לספר לו, אם רק הייתי עושה את זה אז, במקום לחכות עד שאני אהיה יותר מדי ביישנית בשביל לומר לו עכשיו, לעזאזל עם הכל! זה לא עוזב אותי!!!
לעזאזל!!!!!!!!!
שיבואו לפרמט לי את המחשב כבר..... אני צריכה לכתוב את הספר שלי, דחוף.... (כן פליפה, מכיוון שאין לי מחשב, גם הסיפור לא מתקדם, באסה...)
זה הכל להיום, לפחות אני יודעת שיש לי את הציור הזה שלי. אני חושבת שהוא יהיה אחד המועדפים עלי מעתה והלאה,
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou