(זה שם של סרט נורא מצחיק עם שחקנים נחמדים למדי ^^)
אבל אם להיות רציניים לרגע, אז:
היה לי עוד חלום על וייס, אני לא זוכרת ממנו הרבה חוץ מהעובדה שוייס היה בו. וזה אחרי שמטיאס וניר ניסו לעשות לי התנייה (וייס = פיטנגו. למיד שלא יודע: פיטנגו = גועל הנפש בהתגלמותו הגשמית כפרי אדמדם, מסריח ודוחה עד מוות הן בריחו והן בטעמו המקולל!).
מה אני יכולה לומר? זה לא עבד. וזהו זה. אני משלימה עם זה, החלומות האלה פשוט לא יעזבו אותי... I'm doomed to walk forever in this path of meaningless dreams...
בכל מקרה. זה היה דבר אחד. ולדבר אחר:
הנה תמונה שצבעתי במחשב. (עוד אחת...)
וזו, ההשואה בין צביעה במחשב לצביעה ביד:
צביעה במחשב:
צביעה ביד:
וזה הכל בינתיים, אני חושבת.
הריעו לי, יש לי 94 במגן בתנ"ך, 90 במגן בביולוגיה, ומגישים אותי על 100 באורווה. עכשיו מה שנותר לי זה לשפר את המתמטיקה שמהפגרים עשו "קשה עד בלתי פתירה" ביום שני האחרון... באסה, לא בניתי על מועד ב' עד כדי כך... הנה הכתבה המלאה: כתבה מלאה.
אתם יודעים מה מעצבן אותי? כל אותם טכניוניסטים, סטודנטים למתמטיקה ופיזיקה בשלל האוניברסיטאות השונות בארץ, הנפוחים מרוב חשיבות עצמית שפשוט מרגישים חייבים להעיר הערה נוסח: "מה אתם בוכים, חכו עד שתגיעו לאיפה שאני נמצא ואז נראה אתכם!" ההערות המפגרות האלה שכל כך מחצינות את עצם היותם אנשים גדולים וחושבים ויודעים הכל, שעברו כבר את הכל ויודעים למה לצפות, והמבחנים האלה קלים להם כמו לקפל מטוס מניר.
מסר לכולכם, נאדים נפוחים שכמותכם: בשבילכם, עם כל ה"ידע האוניברסיטאי" הרב שהספקתם לרכוש בשנה-שנתיים שאתם לומדים באוניברסיטה היקרה שלכם, זה אולי קל. אבל תיזכרו רגע באותו תלמיד או באותה תלמידה בינוניים שהייתם בכיתה י', י"א, י"ב... איך גם אתם בכיתם כשנכשלתם במבחן הכי פשוט באנליזה, איך הייתם בטוחים שלא תגיעו לכלום בבגרות?
לא תמיד הכסף של אמא ואבא יכניס אתכם לאן שאתם רוצים. יכול להיות אמנם שחלקכם למד והשקיע כדי להתקבל לאוניברסיטה, ואני לעולם לא שוללת את האפשרות הזו, אבל אתם חייבים להפסיק לרדת לנו לחיים כי אנחנו מתלוננים שקשה לנו.
זה שרוצים להרים את הרמה של התלמידים במדינה לא אומר שצריך להתחיל מקטילה מוחלטת של השורשים שלנו. מה שצריך לעשות זה לחולל שינוי בצורת הלימוד. אי אפשר שש שנים שלמות ללמד אותנו בצורה לקויה, ואז לתת לנו מבחן שמתאים למה שהם מצפים שיהיה. זה אבסורדי לגמרי, עוד יותר מסטודנטים שיורדים על נערים בתיכון כדי להרגיש חשובים יותר. צריך לערוך שינוי בשיטת הלימוד, ואז רק לשנות את שיטת הבחינה.
זה מגוכח לעשות את זה אחרת.
אבל יהיה בסדר, מועד ב' הולך וקרב, אני אקח שיעורים מעבר למה שדרוש כדי להיות הרבה יותר טובה מעכשיו, ויהיה בסדר. כמו שצריך.
המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא: חלום.
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou