זו בערך הפעם הראשונה מזה הרבה מאוד זמן ששמתי פה סמיילי, והוא אפילו מחייך!
כן כן, אפשר לומר שחזר לי מצב הרוח הטוב. פשוט הגעתי למסקנה ששום דבר לא שווה את העצב שלי, או את ההערכה העצמית הנמוכה שלי. ואני חושבת שאני אתחיל לעשות דברים כדי לשנות את המצב. כי אני מרגישה רוחות של שינוי...
אני חושבת שמעכשיו והלאה אני אשתדל לכתוב פחות על העצב, כי כשחושבים וכותבים על זה פחות, אז גם מושפעים מזה פחות. ככה שאתם יכולים לצפות לפחות דברים דיכאוניים ממני.
אז מה היה לי היום?
יום עבודה. באנו, ניקינו, הלכנו. רגע, לא היה איזה משהו בין ה"ניקינו" וה"הלכנו"? אוף, מה זה היה? עדי הלכה לאיזה זמן, אבל היה עוד משהו... לעזאזל, מה זה היה?!
אה כן!!! רכבנו :) אכן אכן, פעם ראשונה בתולדות יום העבודה של יום שני שרכבנו! הוצאנו את שחף, שמנו עליו אוכף "ווסטרן", ועלינו בתורות. כל אחד סיבוב, אבל היה שוס. שחף הוא סוס כזה טוב. הוא אפלוסה, מה שאומר שהוא לבן עם שפריצים של אפור וחום על הגוף. כלומר, חצי גוף שלו לבן והחצי השני אפור מלוכלך. קשה להסביר את זה, אבל תנסו לדמיין לכם סוס אינדיאני (ולא פיינט, כמו הסוסה מ"סוס פרא")...
בכל מקרה, שחף הוא סוס נהדר, למרות שאני מסמפטת יותר את שיטה, שהוא בכלל חתיך עולמי :)
אז אחרי שרכבנו שוחררנו מוקדם, ואני הלכתי לחדר מחשבים אחרי איזה חצי שעה שלא היה לי מה לעשות. ישבתי לי בחדר, קראתי את הבלוגים שלכם, וחשבתי לעצמי: "היי, רגע, למה שאני לא אעדכן בעצמי גם איזה משהו קטן?" אז התחלתי לכתוב, ויצא ממש ממש טוב אבל! טם טם טם טם!!! המורה נכנסה ואמרה לכולנו לצאת. היא אפילו לא הרשתה לי לשמור... :|
באסה, זה ממש ממש עצבן אותי.
אחרי זה שכבתי על הדשא עם שוקולטה, והיה ממש חם, אבל הדשא היה רטוב והיה לא רע. אחרי זה הלכנו לכיתה, וכשהמורה הגיעה הסתבר לנו שיש עבודה שהיא כמו מבחן, רק עם ספרים פתוחים. יאי לכולנו. היה קל, אבל אני לא אחזור על זה יותר מפעם אחת כי נו'ש לא אוהבת את זה... סורי נו'ש!
ואז הלכתי לשיעור סוציולוגיה, וכשהבנתי מה הם עשו בשיעור הקודם (אני הרי הייתי בביולוגיה, איך יכולתי לדעת מה קורה שם?!), היה ממש מעניין. וזה דבר מוזר, כי השיעורים האלה משעממים מוות.
אוי! שוקולטה היום באה ביציאה: "אני עייפה תחת!" ואז צחקתי. ואחרי כמה דקות, זה היה כשחיפשנו לנו מקום לנוח, אז אמרתי (או שהיא אמרה, אני לא זוכרת), שאולי נשב תחת העץ. והיא הסתכלה עלי ואני אמרתי: "היי, אפשר לתת לזה יותר ממשמעות אחת!" ושתינו צחקנו.
ובכלל הגענו למסקנה שיש משהו אחד (לפחות :) בחקלאי שאין לאורט: דשא. בשעה שאנחנו חושבים: "רגע, על איזה דשא אנחנו נשב?" האורטים חושבים: "היי, איזה מדרגה תקפיא אותנו עכשיו?" חיחי, להם יש אולי מיקרומטר של דשא לתלמיד :)
אחרי שיעור סוציולוגיה הייתה הפסקה של חצי שעה מאחת וחצי ועד שתיים, ואז שיעור טמטומטיקה. נו טוב, צריך גם לסבול בחיים... לפחות הבנתי את הכל, בערך... :)
אני חושבת שזה הכל להיום, אני רק אזכיר את התובנה שהתבנתי היום :) והיא: לבנים יש פרופיל של 97 בצבא בתור הפרופיל המקסימלי בגלל ברית המילה שלהם. D< אני לא ידעתי את זה עד עכשיו, חיחיחי :)
אז לסיום אני רוצה להודות היום לכמה יצורים (תבינו בהמשך):
shoseijutsu - כי הוא כתב משהו על להעלות את הבטחון העצמי שלו, וזה השפיע עלי.
שוקולטה - כי יש לה אחלה של יציאות, והיא הייתה איתי היום כששעמם לנו.
נו'ש - כי היא פשוט מותק של ילדה!
שחף - כי הוא הסוס הכי סבבה בחקלאי, והוא נתן לי קאנטר שלא הרגשתי כבר שבוע...
אני חושבת שאני אתחיל להוסיף את המלה ששבתה את ליבי בכל פוסט, ונתחיל היום:
והמילה האהובה של היום: "מיקרומטר"! דמיינו מוזיקה מצחיקה של wierd al yankovich ברקע. ואם אתם לא יודעים מי זה wierd al yankovich, אז תחפשו אותו בקאזה :)
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou