המשפט הזה בכותרת, וככה גם עוד דברים היום, גרמו לי לחשוב שהדרך שהחלטתי לקחת אתמול ממש נכונה ומתאימה לי.
אני אסביר:
אתמול בחרתי ללכת בדרך של אופטימיות. כי בחיים הכל יחסי, והרע שלי זה הנס של אחרים. כי מה שאני חושבת לרע הוא לפעמים משהו קטן וחסר חשיבות, אז למה אני צריכה להרגיש כל כך נורא בשביל אותו דבר? דברים קורים, כי הם צריכים לקרות, ואין לנו ברירה אלא להתמודד איתם. הנה לדוגמא, כשהייתי בבאסה, הסתכלתי על העולם כאילו הוא נגדי, וככה זה היה.
אבל החל מהיום, כשהתחלתי להסתכל על דברים בצורה חיובית, הכל השתנה לטובה. והנה כמה הוכחות:
1) הייתה שביתה בשעה הראשונה ולא היה שיעור היסטוריה :)
2)בשיעור מתמטיקה היה בוחן, ואפילו שאני בטוח אכשל בו - זה לא אכפת לי!
3) בשיעור אנגלית קיבלתי ציון של 98, ככל הנראה הכי גבוה בשכבה כולה, אלא אם כן ים יביא הפתעות...
וזהו, בערך, היום עוד לא נגמר. יש לי היום שיעור רכיבה, וחם ונעים בחוץ. וחוץ מזה שמנדנדים לי עכשיו, הכל בסדר :)
אז אני רק רוצה לברך את אורטלו'ש על פתיחתה בלוג חדש, והנה הכתובת: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=30626
עוד דבר שאני רוצה לכתוב לננה:
בכל מדינה כותבים ספר על הכבשה במבט שונה:
• הספר הצרפתי - חיי המין של הכבשה.
• הספר האמריקני - איך לייצר כבשים גדולים יותר ונוצצים יותר.
• הספר היפני - איך לייצר כבשים קטנים יותר וזולים יותר.
• הספר האנגלי - כבשים שצדתי בספארי.
• הספר הפיני - מה חושבים הכבשים על העם הפיני.
• הספר הגרמני - מבוא קצר לכבשים, כרכים 1-6.
• הספר הוולשי - הכבשה והשפעתה על השפה והתרבות הוולשיים.
• הספר האיסלנדי - איך להפשיר כבשה.
• הספר השבדי - איך לשלם פחות מיסים באמצעות כבשה.
• הספר השוויצרי - המדינה שחניבעל עבר בה עם הכבשים שלו.
• הספר הישראלי - הכבשה והבעיה היהודית.
שלכם,
hanyou
נ.ב - שמתי לב שהעתקתי את עניין הכבשים יותר מפעם אחת. אז מחקתי, ועכשיו יש את זה רק פעם אחת :) בכל מקרה, זה קרה כי הייתי טיפה בלחץ - אמא שלי רצתה את המחשב.
איתכם הסליחה,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou