טוב, אז זה אמנם מגיע באיחור "מה" (קליל שבקלים כמובן)... ביום שישי האחרון נועה, מטיאס וניר ארגנו לי יום הולדת שנראה היה - איך נועה תיארה את זה? - כמו פרק סיום עונה של איזו סדרה. אפשר לומר שכל המי-ומי בחיים שלי היה שם (חוץ מגיא, שאני עדיין אוכלת את עצמי על זה...)
בכל מקרה, היה ממש מגניב, פעם ראשונה נהייתי tipsy (בקבוק וחצי של בירה, זה לא הרבה). מה שכן, אמא ואבא לא שמחו לראות את הבקבוקים של הוודקה - אפילו שרובם עוד היו מלאים... אבל היי, אני כבר בת 18, אני חוקית לגמרי, מותר לי והם פשוט יצטרכו להתמודד עם זה. הבעיה היא שהם לא מוכנים להבין שזה שאני לא שותה את זה לא אומר שאסור שזה יהיה בבית...
קשה להם לקלוט שאני גדלה, קשה להם לשחרר. אבל אני מבינה אותם. טוב, בערך...
על כל פנים, זה לא אמור להיות פוסט של: "הו! ההורים שלי לא מבינים אותי וכו' וכו' וכו'..." זה אמור להיות פוסט של: "היי! הייתה לי יום הולדת - תראו את התמונות האלה!!!"
אז תראו:
אלה תמונות שלי בהתחלת הערב:
אלו תמונות שצולמו במהלך יום ההולדת על ידי המצלמה המשוטטת שלנו בכבודה ובעצמה - אירית! או ש... בעצם מישהו פשוט התעסק קצת עם המצלמה שלה...
אלה התמונות של אופק כשהוא ועדן עשו הופעה מיוחדת בשבילי - ההופעה האולי ראשונה של "השימפנזה", אלא אם כן יש משהו שאני לא יודעת:
כן כן, אינכם טועים - זו מישל בידיו בתמונה האחרונה. מסתבר שהוא קרע מיתר בגיטרה השחורה, אז הוא לקח את מישל כבת ערובה עד סוף ההופעה. אני מאוד בוטחת באופק בלי שום קשר למקרה, אבל אני חייבת לציין שכשראיתי את מישל בידיו של אחר - מלטפות את מיתריה, חובקות את קימוריה... זה... זה עושה משהו לבנאדם...
ובכן כן, בשלב מסוים אנשים שמו לב שיש מצלמה באיזור, ואז התחילו הפוזות למצלמה:
אחרי זה אנשים שמו לב שאני שם, אז התחילו לבקש ממני תמונות:
בשלב מסוים גם אורי בא להצטלם איתי, אז לואיזה ואני עשינו לו סצנה מתוך הריקוד של מחרוזת ה-'70 (או יותר נכון - מחרוזת פיקה צביק), של טקס הסיום שלנו:
ואז... אז ליאל עשתה מעשה... נוראי... היא גרמה לאורי לבגוד בי איתה...
למזלה הרב (!), היא באה לכפר על זה אחורי זה, אז סולח לה :)
ולהלן המתנות שקיבלתי מהחברים:
מאירית הכפרעליה שלי, כלבה ושני גורים, פרח (היא זכרה שאני אוהבת!!!), ותמונת נוסטלגיה מתוקה שלה ושלי לפני שעשו לי גבות ^^
משיר, תמונה שלה ושלי מהטיול שערכו לזכר אבא שלה:
מרותם, ספר של טרי פראצ'ט (מדע בדיוני), ומאופק, ספר מעניין וקאזו (^^):
מסטס, נר עגול (הוא אשכרה כדורי):
מנועה (המתוקה!), קילבתי ספר לפירוש חלומות - דבר שאני כבר הרבה זמן חולמת עליו (קבלו את משחק המילים, הא, הא):
ממטיאס וניר, אני מתה עליהם!!! ראשי סוסים, ברכה שלא מהעולם הזה וזוג עגילים (שלא מצולמים כאן כי הם על האוזניים שלי, לכו חפשו אי שם למעלה), של מפרטים אדומים לגיטרה. אופק בחר את המפרטים, ניר חורר אותם ותקע בהם את העגילים עצמם. שימו לב לברכת ה"מבט זול" המקורית שלהם. היא הופכת למשהו אחר מהצד השני:
כל כך מתאים להם...
כל כך אהבתי את הסוסים.
כל כך אהבתי את כל המתנות :)
עכשיו אני רק צריכה למצוא להן מקום בחדר שלי, אולי נוסיף עוד מדף ^^.
אני אוהבת את החברים שלי כל כך...
ההורים שלי מחפשים לי נכון לעכשיו נגן mp3 כדי שאני אפטר מהדיסקים שלי, אני אומרת - תפדאלו.
בזאת נסיים להיום, אני רק רוצה לומר תודה לחברים הקרובים שלי שהם כאלה אנשים טובים וחברים טובים עוד יותר, ולכל מי שהיה ביום ההולדת שלי. זה, בדומה ללפני שנתיים, היה יום הולדת שאני לא אשכח במהרה!
המילה האהובה עלי לפוסט זה היא: יום הולדת!
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou