פתחתי היום את הקובץ של הספר שלי. 274 עמודים שאני שוקלת ברצינות לעבור עליהם שוב. לא מבחינת העלילה - את זה אין סיכוי שאני משנה - אלא מבחינת הדקדוק. אחרי הסדנא שהייתה בביה"ס הבנתי כמה דברים בדקדוק שלא ידעתי קודם, ומחמשת הפרקים הראשונים שהספקתי לעבור עליהם - יש מה לעשות, והרבה. טוב, אולי לא כל כך הרבה, אבל בהחלט מספיק. די והותר, בואו נאמר את זה ככה.
אני חושבת שנועה חוזרת מחר, אבל את הלאזניה שהבטחתי לה אני בוודאי אכין ביום שישי ולא בחמישי, כי אני מניחה שהיא תרצה לנוח לפני שהיא רואה את כולנו...
אני קצת מבולבלת מכל מה שקורה כרגע בארץ. עד לא מזמן חצי עם התכחש בכלל לעובדה שלמצב שבו אנחנו נמצאים יש שם מאוד אלגנטי, מלחמה. החצי השני היה בהיסטריה. ומשום מה אנשים עדיין עורכים מסיבות גיוס. דבר טיפשי למדי לדעתי - מי שמח להתגייס בזמן שכזה?
אפילו אני, על כל הפטריוטיות שלי, גאוות המולדת וכל השאר, אפילו אני מפחדת ומודה לאלוהים שהגיוס שלי בוודאי יהיה בעוד זמן רב. אבל היי, מי אמר שבעוד זמן רב המצב לא יהיה גרוע יותר? ברור שמצפים לטוב, אבל גם הרע שוכן מעבר לפינה, או עלול לשכון.
עכשיו אתם תאמרו לי את האמת: אם הייתם שומעים על ספר חדש שיצא שמספר על עולם עתיק שבו שולטים כוחות מסתוריים (אדמה, רוח, מים, אש ומתכת), שמתחילים להשתולל בגלל איזה בלאגן שנוצר כל פעם מחדש, והפעם נערה מסכנה מכפר קטן נולדה עם היכולת להחזיר את הכל למקומו; אם הייתם שומעים שהעלילה מתפחת וחוץ מאיזה רומאן קטן יש גם קרבות עקובים מדם, פילוסופיה משורגת בנושאים של זמן, משמעות הקיום ועוד - הייתם שוקלים לרכוש אותו? אם הייתם בעלי הוצאה לאור, הייתם מסכימים להוציא אותו?
על מה אני מברברת... שיהיה לכולכם לילה טוב. ולאלה מכם שעושים תורנויות בין המקלט (ממד), למקלט (רדיו), תחזיקו מעמד, צעצועים מ-toys R us יגיעו בקרוב. אבל באמת, תהיו חזקים, העורף איתכם!
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou