אז הנה אתם, עומדים להיות מפוצצים במדיה של 29 תמונות. הה, איזה מספר נחמד ולא שלם, לא מעוגל. אפילו ל-30 לא יכולתי לעגל... נו טוב, אני תומכת באי שלמות.
אה כן, אם אנחנו לא רוצים לפספס את תחילת הסיור, כדאי שנתחיל. אז הנה לכם ההתחלה:
הכניסה (המפוארת), לחדר שלי:
עכשיו תראו גם את הדלת עצמה:
השעון שלי (אחד מיני רבים, לפחות הוא לא מעיר אותי בבוקר. נו, אתם לא מצפים שגרוטאה כמוהו תטריח את עצמה לצלצל, נכון?!):
לוכד החלומות שלי. קנינו אותו בדליית אל-כרמל (אם ככה כותבים את זה ^^), נחמד:
השולחן שלי, שבכלל לא מבולגן, בכלל לא... :
הפוסטר הנהדר שלי עם הסוסים בשלג, וגם הקטן יותר, מול האגם:
מדף מלא בפסלונים של סוסים, ובאמצע גביע שקיבלתי בתחרות ציור בארגנטינה (אוי, איזה כשרונאית... not!!!). בכל מקרה, יש שם גם פוסטר של סוס לבן. אבל למה אני אומרת לכם? אתם יכולים לראות לבד :) :
מדף אחר, עם סוס קופץ, ואתם יכולים לראות (אם תסתכלו טוב טוב), גם את פלאריון, פוקמון האש... מהתקופה שהייתי מכורה לפוקמון... :
עוד פוסטר, יאי לכולנו (אני ממש שונאת סוסים, נכון?!) :
הפינה האהובה עלי (אבל לא ביותר...), הטייפ, הדיסקמן, והשאר ^^. התמונה הזו היא בעצם פאזל ממוסגר:
הציור שלמעלה זה סוס שאמא שלי ציירה, נכון שהיא ממש יודעת לצייר יפה?! :
פוסטר ופאזל נחמדים, וסוס שחור על הטלויזיה:
זה פאזל שקניתי בארצות הברית, והרכבתי בערך עשר פעמים לפני שמסגרנו אותו. אבל הוא יפה מאוד, יש בו זאבים בכל מיני מקומות, תחפשו אותם אם תצליחו לראות משהו:
החלון שלי, עם הווילון הכחול. רומנטי? I don't think sooo... :
"כולנו משפחה אחת גדולה" - בובות הפרווה שלי בארון. זה רק מדגם קטן מההרים שיש לי מתחת למיטה :) :
קופסא עם טיטאן. זה השם שלו, כי אני מכירה סוס שקוראים לו ככה, והוא נראה בדיוק אותו דבר כמוהו ^^:
גרררררר....... המיטה שלי! יאמי!!! :
הכיסא המנייאק שלי. הרבה פעמים נפלתי ממנו כי הוא אדיוט :) :
סימור, עכבר המעבדה הקטן שלי:
הכובע שלי ושל צ'יפ מפורים של השנה שעברה:
אוסף קלטות הטייפ הקטן שלי. מה לעשות, השתדרגתי ל-mp3... :
ורק כדי שתראו עד כמה אני נוסטלגית (ופתטית...), הנה לכם דוגמית של קלטת אחת ספציפית:
אבל אחרי שעברנו את זה, הגיע הזמן למשהו יותר חדיש. הקבוצה הלבנה שבפינה הימנית יותר היא דיסקים עם פרקים של אינויאשה ^^:
הדיסקט הכי חשוב לי, עם כל הספר שלי (ואל תנסו לפרוץ אלי ולגנוב אותו או למחוק אותו - יש לי עוד שני עותקים של זה, חבויים הרחק מהישג ידכם ^^):
רוברט ג'ורדן - העידן שחזר. הספר שהתחיל את הכל - הכרך הראשון של מחזור כישור הזמן, הרי הוא לפניכם:
והספר האחרון שתורגם נכון לעכשיו, לפי מה שאני יודעת. עת השינוי:
ומה שביניהם... כן, אני אובססיבית, מודעת לעובדה :) :
והנה לכם שוב, הדלת שלי, הפעם מבפנים:
ועוד תמונה אחרונה, הדלת שלי ב-full screen. למרות שרואים הרבה יותר את האצבע שלי. אמרתי לכם פעם שאני גרועה בצילום?:
זהו, אנשים יקרים. זה סוף הסיור. אני מקווה שנהניתם :)
בכל מקרה, היום היה היום האחרון ללימודים בבית הספר החקלאי פרדס חנה על שם הברון אדמונד דה רוטשילד, ואני יצאתי לחופש. אבל לא ממש לחופש - שכן אני צריכה ללמוד פרק שלם בהיסטוריה בעצמי (יקוללו יהודי ארצות ערב...). אבוי לי...
oh well, נחייה עם זה. רק חבל שאי אפשר לדלג על זה, כי זה שווה 25 נקודות בבגרות...
ואם מדברים על מבחנים, עשיתי היום אחד במדעים. אבל למה שזה יעניין אותנו? גם ככה הפוסט היה ארוך מהרגיל (אפילו שרובו זה תמונות שלא צריך הרבה שכל בשביל להבין...). אני אשאיר אתכם עם המילה האהובה עלי.
המלה האהובה עלי להיום - חדר!!! או החדר שלי, במיוחד :)
שיהיה לכולכם חופש נהדר!!!
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou