שלא עדכנתי, לכן אני לוקחת את מעט הזמן החופשי שיש לי כעת וכותבת. היה לי קינן שפי ביום ראשון האחרון. זה בעצם המיון האחרון שלי לפני העתודה. היה שם קצין מעתידים (הוראת המדעים). נרשמתי לזה בתור עדיפות שלישית ורביעית, העדיפות הראשונה היא כמובן פסיכולוגיה.
המיון היה כיפי למרות שארוך מעט. למעשה, אני לא סבלתי מהאורך שלו כל כך כי אמרו לי שזה ייקח עד חמש, וזה נגמר בשתיים ככה שמאוכזבת אני לא יצאתי משם.
יום אחרי זה (ביום שני), התקשרו אלי מעתידים. חשבתי שהם הולכים להודיע לי שההרשמה שלי מבוטלת כי אני אף פעם לא עושה מה שהם מבקשים בזמן...
"הלו, לי?"
"כן?"
"אני מקשרת אותך עם ליאור, ממנהלת עתידים."
"אוקיי." אמרתי, ובתוכי חשבתי אוי אלוהים, הוא הולך לנזוף בי קשות על כל העיכובים שלי ולומר לי שהם לא יכולים להמשיך איתי יותר.
אבל לא. בהתחלה לא זכרתי מי זה, אבל אז זיהיתי את הקול שלו מאותו מיון. הוא אמר לי שהוא מאוד התרשם ממני ועם כל כמה שהוא מקווה בשבילי להשיג את הפסיכולוגיה, הוא היה רוצה שאני אשקול מחדש את הכניסה למסלול עתידים במידה ואני לא אתקבל לפסיכולוגיה כמו שרציתי. זה היה נחמד לשמוע שמישהו שם לב אלי, אפילו אם הוא התקשר לכל מי שהיה שם (מה שאני סבורה למדי שהוא כן עשה).
בכל מקרה, זה לא הנושא היחידי. שמתי לב שהבלוג לאחרונה היה ריקני במקצת מציורים שלי (אם לא תתחשבו ברשימת ה"ציורים" הענקית שבצד ימין...). זה לא כי לא ציירתי הרבה זמן, אלא כי פשוט לא היה לי זמן להעלות כלום. היו לי מספיק ציורים כדי לסרוק, אבל אף פעם לא מספיק זמן פנוי לסרוק אותם. אבל עכשיו הם מוכנים ואני מתכוננת להעלות אותם! :)
נתחיל:
אני עובדת במפעל שאבא שלי עובד בו. הוא מתכנן מכשירים חשמליים המספקים כוח למכונות גדולות = לתעשייה הצבאית של ארה"ב, ישראל ולאחרונה הבנתי שגם לרוסיה. על כל פנים, זו עובדה מעניינת שהייתה כתובה באחד מהסרטוטים של המכניקה של מכשיר כלשהו. דווקא יכול להיות ססמא חדשה מעניינת למדי, בהתחשב בעןבדה שמדובר בחברת קונדומים :). זה מזכיר לי את השיעור מתמטיקה ההוא עם בלושק'ה שבו היינו אמורים לפתור שאלה במעגלים. התשובה הייתה צריכה להיות 3R, וסטס רצה לענות וכשהוא בא לדבר יצא לו R3 וכולנו התפוצצנו מצחוק ורק בלה לא הבינה שהוא אמר שם של מותג שאסור לשימוש בשביל הדתיים ^^. בכל מקרה, הנה זה:
השאר הם ציורים שלי שציירתי מתוך שעמום רגעי בעבודה (לא תמיד יש מה לעשות כל הזמן).
זו נערה שעומדת בשדה, ומשום מה הרבה אנשים חושבים שציירתי את זה בהשפעת "האסופית", למרות שסיימתי את זה לפני שהתחלתי לעבוד...
זה ציור שאני לא הכי מתגאה בו של נערה רוקדת:
נשר שעומד לצוד ארנב. אהבתי פה את הזווית צילום/ציור. מעין "עין הדג" כזה...:
נשר ונחש. פחות אהבתי מהציור הקודם. אני חושבת שבשלב הזה זה כבר מיצה את עצמו. עם זאת שוב, הזווית של הנוף נחמדה:
סוס:
נערה נוהגת בעגלה עם סוס יחיד:
זה פגאסוס בתעופה:
ואלו פנים של מישהי שכולם אומרים שהיא דומה לאחת מ"מתחילות מחדש". בתור אחת שלא מעריצה תכניות ריאליטי כי אין בזה מספיק עלילה בשבילי, אני לא ידעתי על מה הם מדברים עד שהם הושיבו אותי לראות את זה, ואז הבנתי על מה הם מדברים:
וזהו זה. אני מסיימת פה.
המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא: מיתרים. החלפנו אתמול למישל את מיתריה. אני נדהמתי לראות עד כמה הטרבלים היו שחורים מרוב שימוש במקומות בהם אכן השתמשתי בהם, לעומת המקומות בהם הם היו מלופפים סביב המכוונים ככה שהם לא היו חשופים לתנאים ה"נוחים". זה היה מדהים. הנקודה היא שזה קרה בהדרגתיות אז לא שמתי לב, ועכשיו פתאום כל המיתרים שלה כסופים וחדשים :). אני אוהבת את מישל ^^.
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou