משאית נכנסה בי ביום שישי האחרון. מה זאת אומרת נכנסה? זאת אומרת שאני קצת מקצינה את זה. עמדתי לצאת מהכיכר, והמשאית עמדה ממש ביציאה. מאחר וחסמתי את כל הכיכר (או יותר נכון, המשאית חסמה ואני הייתי באמצע), כולם התחילו לצפור. ומאחר ואני רציתי לצאת משם, החלטתי לעקוף באלגנטיות את המשאית החונה שלא כחוק, ולהמשיך לנסוע כדי להביא פתק החלפה מהסופר פארם לבושם שההורים שלי קנו למישהי.
על כל פנים, התחלתי בעקיפה, כשלפתע - המשאית החליטה שזה יהיה טוב ונחמד לזוז. האמת, זה היה יכול להיות רעיון נחמד. הבעיה - היא שכחה שכשהיא תעשה זאת, היא תדרדר טיפה עלי לפני שתתחיל בנסיעה קדימה.
וככה נוצר לאבא חור בכנף הימנית של האוטו. המשאית אפילו לא שמה לב שהיא קרעה את הפח, והמשיכה לנסוע. אם הייתי בעלת טיפה יותר נסיון, הייתי עוצרת את הנהג ולוקחת פרטים, אבל מאחר והייתי פשוט בשוק כל מה שעשיתי היה לחנות מהר בחניה של הסופר (החניה הכי קרובה), ולהתחיל לבכות על הנזק. זה נראה כאילו האוטו פצוע וזה כואב לי.
בגלל זה גם פספסתי הזדמנות לצאת עם החברים שלי.
היינו אמורים לקחת את האוטו היום למוסך, ובגלל זה התעכבנו בעבודה. הייתי אמורה לצאת היום לסינמה סיטי עם אופק ועוד אנשים לראות איזה סרט שהם יחליטו, אבל פספסתי את זה.
ולא רק שלא לקחנו את האוטו, עכשיו אני גם מרגישה רגשות נוראיים כי פספסתי יציאה טובה =\.
וזה מרגיז, כי אני צריכה ללכת לישון מוקדם כי אני קמה מוקדם. ובעצם אני מפספסת את כל הכיף. אז מה אם אני מרוויחה הרבה כסף? אז מה אם יש לי עבודה מובטחת בכל יום? אז מה? אני מפסידה את הזמן שלי עם החברים שלי...
ידעתי שזה יבוא בסופו של דבר...
אוף.
אוף אוף אוף.
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou