הלכתי לישון אתמול ב-2:00.
קמתי היום ב-15:00.
אני עייפה.
עדיין.
איך?!
זה לא כאילו שעשיתי משהו ממש ממש קשה, רק ישבתי כל היום על הספה וזללתי חצי חבילת שוקולד עם עוגיות ושקית צ'יפס בינונית. כמובן שאחרי זה עשיתי את הריצה היומית, אבל אני לא חושבת שזה מספיק בשביל לעשות אותי עייפה, נכון?
רק חבל שהרגליים שלי תפוסות!!!
אני שונאת שזה קורה. רציתי לעשות טובה לגוף שלי (ולעצמי תוך כדי), לאמן אותו (ואת עצמי), שיהיה לו טוב עם עצמו (ולי טוב עם עצמי...), שהוא יהיה שמח (וגם אני...), שהוא יהיה רזה (וגם אני, בין השאר...), והוא? הוא מחזיר לי רעה תחת טובה - נתפס! ככה! מתפיס לעצמו (וגם לי!) את השרירים בכלל בלי להתחשב... מה כבר עשיתי שהיה רע? רק טוב רציתי לעשות לשנינו, והוא עושה לי ככה - כפוי טובה שכמותו!
אבל אני לא אוותר, הו לא! no sirry! אני הולכת עם זה עד הסוף (או רק עד שהוא יפסיק להיתפס). הו, הוא עוד יודה לי על זה פעם, אני מקווה...
הכי מצחיק בכל העניין הזה, זה שמסתבר שאני בכושר יותר טוב מאח שלי, שהוא בכיתה... רגע, באיזו כיתה הוא? שנייה אני אשאל.
...
...
...
...
...
...
ד'. מה אני אעשה שאני לא מחוברת לסביבה שלי?..
בכל מקרה, הוא, שהוא צעיר יותר ממני (ולכן הגוף שלו צריך להיות יותר טוב משלי), הוא שאוהב שיעורי ספורט (ולכן הוא גם לוקח בהם חלק פעיל, בניגוד אלי...), הוא שלומד בחוג קפוארה (ואני ראיתי שיעור שלהם - הם כל הזמן קופצים שם!), הוא (!) בכושר פחות טוב ממני, הזקנה, שונאת שיעורי הספורט, זו שלא לומדת בשום חוג קפוארה.
רצנו כמו מאות מטרים, ופתאום הוא נעצר.
הוא: "hanyou, חכי, אני לא יכול לרוץ יותר."
אני: "טוב." והמשכתי לרוץ. אני רעה ./\.
אחרי זה אמרתי לעצמי שהוא עלול ללכת לאיבוד (הוא מסוגל, אפילו בשכונה פיצקית כמו שלנו...), ולכן חיכיתי לו קצת לפני שחציתי את הכביש. חצי דקה אחרי שהמשכנו שוב ביחד, הוא שוב עצר. בסוף הוא חתך הביתה בשיא הריצה. חיחי, זה עשה לי הרגשה טובה. בינינו, הוא תמיד היה האתלט. עכשיו אני מתעלה עליו, יאי לי...
וזהו, אולי נו'ש תתחיל לרוץ איתי בביה"ס באחת ההפסקות. תכננתי לרוץ שם, אבל זה מביך לבד, הרבה יותר כיף עם עוד מישהו. אולי נביא עוד כמה בנות, ואז יהיה יותר נוח :)
אני מקווה.
זהו, אנשים. עדכון קצר ולא ממש מעניין. אתם יכולים לדלג עליו (הממ... למה לא אמרתי לכם את זה בהתחלה? נקודה למחשבה).
אני עדיין מחכה למחשב שיעבוד (מוכנה להתפשר גם על מכונת כתיבה, מה לעשות...).
החלטתי לשנות את המילה האהובה לפוסט ולא ליום, אז:
המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא: איווי - מילה שחזרתי להשתמש בה בזמן האחרון :)
סוף חג שמח לכולנו, ומי ייתן ולא יהיו עוד תאונות דרכים או דברים רעים אחרים בעולם שלנו!
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou