לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Silent Gallop


Life is a race, and I cannot keep the pace, so silently I gallop, revealing my trace


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2006    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2006

אני עומדת להיות מורה


אם אני רק אצליח לסדר את העניינים עם האוניברסיטה.

ביום ראשון הבא אני מתחילה ללמוד. זה כל כך מוזר לי... רק לפני שלושה חודשים סיימתי י"ב, והנה אני הולכת לאוניברסיטה.

מאז הפוסט הקודם הספקתי להשלים עם הרעיון שזה לא יהיה פסיכולוגיה, וזה אפילו מוצא חן בעיני עכשיו - לימודי ההוראה.

אז...

ביולוגיה והוראה. זה נראה לי לא רע בכלל כשחושבים על זה קצת. אני עלולה אפילו ליהנות מזה, חלילה :).

ביום רביעי יש מפגש עם החונכים שלי בגבעת רם, אני צריכה לסדר את המעונות ולברר מה חסר לי כדי שבסוף השבוע אני אוכל להשלים את מה שאין...

ביום חמישי גיוס (יום חיול, אני לא באמת מתגייסת, רק מקבלת מדים מגניבים ^^).

וזהו. ביום שישי או שבת אני ככל הנראה אגיע לאוניברסיטה ואבלה את הלילה הראשון שם עם השותפה שלי, גלי.

יהיה קשה? הו כן...

יהיה כיף? אם אני ארצה.

אני אתגעגע? בוודאי...

ויש עוד כל כך הרבה דברים שרציתי לעשות ולא עשיתי (או שאולי לא? אני בעצם דיי שלמה עם עצמי ועם קורותי מאז תחילת החופש הארוך הזה)...

ויש עוד כל כך הרבה אנשים שרציתי לדבר איתם ולא דיברתי, ובכלל, כל כך הרבה דברים שרציתי להגיד ולא אמרתי. ואולי טוב שלא אמרתי, כי אז זה היה רק הורס. ואולי לא טוב שלא אמרתי, כי עכשיו אני הולכת לאבד את ההזדמנות לומר אותם... אבל היי, כשדלת אחת נסגרת - מיד נפתחת אחרת במקומה. זה משהו שלמדתי להסתדר איתו בזמן האחרון.

סיימתי לעבוד, הרווחתי משהו כמו 11000 ש"ח :), שאת רובם השקעתי בשכר הלימוד :(... אבל לא נורא, כי העתודה תמלגג אותי (as in תתן לי מלגה), ואז הכל יבוא על מקומו בשלום... אני מקווה... איכשהו אין לי הרגשה טובה בקשר לנושא...

 

אני מפחדת מזה עד מוות, אבל אני יודעת שזה פחד מהלא נודע. פחד טיפשי ועם זאת מחוכם משהו... אני מפחדת ממשהו שאני לא יודעת מה טיבו, ובטח אחרי שאכנס למהלך העניינים אני אדע להתמודד איתו. בינתיים יש פעמים שאני חושבת על זה שאני נכנסת למקום שהיציאה ממנו היא לא קלה ולא משתלמת, ובא לי לבכות... לפעמים גם יש דמעות, אבל אני לא יודעת אם זה קשור כי אני בדרך כלל מזילה אותן על קומדיות רומנטיות מפגרות :P.

~sigh~

מה שאני מנסה לומר זה, שזה פושט שנכתב מתוך הכרח ולא מתוך רצון. אני מנסה - אני באמת מנסה - להדחיק. אבל אין ברירה. זה כבר כל כך קרוב שחייבים להתמודד גם אם חושבים שאי אפשר. אין כזה דבר אי אפשר, יש רק חייבים. ואם חייבים - אז עושים, לא?

אם הצלחתי לחיות עד עכשיו, שוק של כניסה למסגרת חדשה לא יהרוג אותי, אני משערת :).

בכל מקרה, שיהיה לכולכם שבוע טוב, לילה טוב, וחלומות מתוקים.

אני צריכה עוד להרהר במה לקחת איתי לשם. הצעות מישהו?

שלכם,

hanyou

 

עריכה:

פרץ יצירתי תקף את כוחותינו בשטח, והרי התוצאות (שיתווספו לרשימה בקרוב)

 



וזה:

 



נכתב על ידי hanyou , 15/10/2006 23:25   בקטגוריות לא הייתי מאמינה  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hanyou ב-18/10/2006 23:54



Avatarכינוי:  hanyou

בת: 36

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
29,897
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , עבודה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לhanyou אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על hanyou ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)