עברתי את 2000 המבקרים - נכון לעכשיו יש לי 2040...
איזה אושר, איזה כושר, הלוואי וכולנו נטבע בעושר...
מעצבן לי, עצוב לי, כואב ורע לי ואני עייפה. לא הייתם צריכים להיכנס לפה מההתחלה, כי כל מה שאני עושה זה בעצם רק להתלונן. על מה יש לי להתלונן? לפעמים פשוט בא לי לבעוט בעצמי. להרביץ לעצמי עד שבאמת תהייה לי סיבה לבכות, ואני לא אתבכיין על דברים קטנים ופעוטים כמו אהבה שלא תתממש...
אני שונאת את עצמי ככה. ואני שונאת את העובדה שאתם רואים אותי במצב הזה. אני מרגישה בקרקעית, כמו איזה שיכור עלוב, וכולם מביטים בי מלמעלה בגועל.
אני יודעת שזה לא נכון, אבל ככה זה נראה. כולם כל כך נחמדים אלי, שזה פשוט נוטף דבש הרבה יותר מדי. ואני יודעת שאם אנשים היו מגעילים אלי אז לא הייתי מבינה למה הם מגעילים אלי, וגם אז הייתי לא מרוצה. משמע - אני לא אהיה מרוצה לעולם. או שטוב לב מצד כולם לא יגיע לי, או שאני אתלונן על יחס גרוע.
אני לא יודעת מה אני רוצה חוץ ממשהו אחד שאני לא יכולה לקבל. טוב, אולי שני דברים, אבל זהו בעיקרון. אתם יכולים בודאי לנחש מהו הדבר הראשון, וחוץ ממנו, ממש הייתי מתה להיות טובה בבעיות מילוליות במתמטיקה...
אוף, יש לי היום שיעור רכיבה, ואני רוצה ללכת, אבל אני כל כך עייפה!!!
אני אלך עכשיו, לנסות ולהימנע מתסכול נוסף...
המילה האהובה עלי להיום: חלומות, הלוואי והייתי יכולה לחלום, אבל אני לא ישנה מספיק בשביל לזכור אותם...
שלכם,
hanyou