The Silent Gallop

אכן, עשיתי זאת. ולמי שעוד לא יודע מה זה "זאת": אמרתי לו. לא מול הפנים, אני גם בטוחה שלא היינו לבד (בכל זאת, ברשת יש עוד טונה של אנשים...), הוא אפילו לא היה שם באותו רגע, אבל אני אמרתי לו. כתבתי לו ככה:

"אני טיפשה, אבל אני עדיין חושבת שאתה צריך לקרוא את זה:..."

השלוש נקודות מציינות את מה שהיה כתוב בהמשך, אבל מכיוון שיש אנשים שמייד יזהו את המשפטים שכתבתי מכל מיני מקומות שאותם משפטים נמצאים בהם, אני פשוט לא אכתוב אותם. דבר עוד לא בטוח. לא סתם כתבתי לו בסוף:

"...אני את שלי אמרתי, עכשיו אני מחזיקה אצבעות."

אם משהו יהיה בטוח, אתם (ובוודאי גם הרבה אנשים מבית הספר שלי), תדעו על זה... אני רק מקווה שתצחקו איתי מאושר ולא עלי בלעג...

זהו, אנשים. אני מרגישה כאילו הורדתי ממני מועקה כבדה אחת, ולקחתי אחרת. ציפייה יכולה להיות מתישה...

שלכם,

hanyou