עמדתי היום מתחת לעץ עם פרחים סגולים שנפלו. מבחינה מסויימת זה היה ממש יפה - הפרחים האלה, למרות שהם מתים (כי אם הם לא היו מתים הם לא היו נופלים), הנפילה שלהם יוצרת מראה כל כך יפה, כמו של גשם סגול אבל לא רטוב. זה היה ממש ממש יפה...
הכל התחיל משאלה פשוטה שאיווי שאלה את ים לפני כמה זמן. היא שאלה אותו אם הוא אוהב אותי. הוא אמר לה שאני באמת אחלה, אבל הוא לא אוהב אותי. מאז, כבר לא יכולתי להסתכל עליו אותו דבר. במשך חודש התאהבתי בו. לא, לא הייתי מאוהבת בו. בחודש ההוא אני רק התאהבתי בו עדיין. זה רק הארבעה חודשים האחרונים שהייתי באמת מאוהבת בו. אבל זה ארבעה חודשים יותר מדי.
במשך כל ארבעת החודשים האלה אתם הכרתם אותו בתור youkai, את ים... מסתבר שכל העולם (אפילו קופק, וקופק אף פעם לא קרא את הבלוג שלי...), ידע שזה הוא חוץ מים בעצמו... טוב, למה ציפיתי ממישהו שלא קורא את הבלוג שלי? הרי בבלוג הזה היו הכי הרבה רמזים בקשר אליו...
חמישה חודשים. וואו, חמישה חודשים שהייתי מאוהבת בו לפני שזה יצא לאור היום. זה הרבה זמן. ובכל הזמן הזה התפתחה אצלי איזו תפיסה שכזו, שהוא האדם הכי חשוב לי בעולם (הממ... מעניין, עכשיו, מאיפה זה הגיע?)... הוא באמת האדם הכי חשוב לי בעולם!
אני אוהבת אותו! תמיד אהבתי.
אני זוכרת שכבר מכיתה ז' שמתי עליו עין (ולא, אני לא מחפשת עכשיו ראיות שלא היו קיימות, באמת הייתי מסתכלת עליו מדי פעם!). ברור, היו לי דברים אחרים בראש אז, אבל הוא תמיד היה שמה איפהשהו... וזה רק התחזק (אמנם מכמעט לא קיים לחלש אבל עדיין התחזק), בכיתות ח' ו-ט'. כמובן, בכיתות האלו עוד לא יודעים שום דבר (כן, תירוצים...). אבל אני יודעת שהייתה לי פינה בשבילו בלב מהפעם הראשונה שראיתי אותו.
לא תמיד היינו באותו בית ספר. הוא הגיע מכרכור, אני מפרדס חנה. שזה כל כך קרוב שקוראים לזה פשוט פרדס חנה-כרכור, אבל בכל זאת יש בתי ספר שונים... ובאורח מקרי שמו אותנו באותה כיתה, איזה קטע... ומאז... טוב, מאז הרבה דברים השתנו בתפיסה שלי...
והשנה זה ממש תפס תאוצה. כן, טוב... מכיתה ז' כמה זמן זה? 3-4 שנים? כן, היה לזה די הרבה זמן להתבשל... והיו כל מיני דברים שרק עכשיו גורמים לי לחשוב על כמה שהוא בעצם היה חשוב לי אז, ועדיין חשוב לי עכשיו.
אני אוהבת אותו!!!
והטעות הכי גדולה שעשיתי - וגם הדבר הטוב והנכון ביותר - זה לספר לו. להוציא את זה ממני. מצד אחד, זה עשה לי טוב על הלב. מצד שני, זה הביא ליום הזה...
אני לא יודעת מאיפה זה הגיע, אבל חטפתי מכה מתחת לחגורה היום. וזה כאב. אלוהים, כמה שזה כאב!...
אני מרגישה כאילו מישהו בא וסחט את כל החיים ממני. את כל השמחה ואת כל הטעם לחיים. מה שאומר, שלא אכפת לי עכשיו ליפול ולמות במקום.
הגעתי היום לביה"ס ושמתי לב לשני דברים: 1. כל הכיתה מבולגנת והשולחנות מפוזרים. 2. ים לא היה בכיתה.
הוא לא הגיע גם לשעה השנייה, והופיע עם אישור רק לסוף השעה השלישית, צולע. זה דקר לי את הלב, לראות אותו צולע. כל פסיעה שלו העבירה בי גל של כאב. ואז התחילו הצמרמורות, והרגשת הקור הנוראה הזו, כשהוא התיישב מאחוריי, כי השולחן הרגיל שלו לפניי היה חסר. לא יכולתי לראות אותו, את המעשים שלו או את התגובות שלו... וזה גרם לי להצטמרר עוד יותר.
כשהסתיימה השעה, עמדתי לצאת החוצה. הוא אמר לי אתמול שהוא צריך לחשוב על זה, ולא חשבתי שהוא ייתן לי תשובה מהר כל כך. אבל הוא קרא לי וסימן לי שאחכה לו רגע. חיכיתי בכניסה, בלב דופק ושרירים מתוחים (שזה תסמין רגיל כשהוא נמצא בסביבה...). הוא יצא, והלכנו ביחד. הוא הוביל, והלכנו עד שהגענו לאנשהו (הוא רצה ללכת לאיזהשהו דשא, אבל בסוף עצרנו ליד כמה עצים...), והוא התחיל לדבר. ומהרגע שהוא התחיל לדבר, ידעתי שזהו. זה נגמר. וזה אפילו עוד לא התחיל...
הוא אמר הרבה דברים. שחשבתי עליו יותר מדי. שהשיחה שהייתה לנו אתמול באיי סי הייתה כאילו מכוונת לזה שהוא יאמר שהוא לא אוהב אותי, ואז אני אפסיק לחשוב עליו (ועל זה אני הגבתי את התגובה הכמעט יחידה שלי באותה שיחה: "אני לא אוכל להפסיק לחשוב עליך"). הוא אמר גם שזה היה מצב מאוד מאלץ, ושלדעתו דברים כאלה צריכים לבוא בטבעיות, ולא כאילו אוקיי, עכשיו אנחנו חברים - זו לא הצעת חברות בכיתה ד'. שאלתי אותו אם בעצם הוא אומר שאין לנו סיכוי, והוא אמר שדווקא אולי יש, הוא לא יודע, אבל לא ככה. במילים פחות נחמדות ויותר בוטות - הוא חיפש דרך נחמדה יותר לומר לי שאין, לא היה וגם לא יהיה סיכוי לעניין הזה. הוא אמר שהוא מסתכל על בנות, ויש בנות שעושות עניין מעצמן ויש את הסחבקיות. שהוא מחשיב אותי לסחבקית. והשאלה שלי היא: אם אני סחבקית, האם זה אומר שהוא לא יוכל לאהוב אותי?
הוא אמר שהוא מסתכל עלי בתור בת-אדם, כמוהו, לא בתור מישהי מהשמיים (וזה עונה על המשפט שכתבתי לו: There are no angels in heaven, thay all followed you here. But because there are no angels in heaven, there was nobody there to tell god all i want is you...), ושלדעתו אני גם צריכה לחשוב עליו ככה, ולא כמו מישהו מיוחד כל כך.
אבל איך אני יכולה?
איך אני יכולה להביא את עצמי לחתוך למלאך שלי את הכנפיים?!
אני אוהבת אותו!!! וזה מכאיב לי כל כך...
למה אני לא יכולה לאהוב אותו בלי שזה יכאיב? בלי שזה יעביר בי צמרמורות? בלי שיהיה לי חם וקר ביחד?
למה הוא לא אוהב אותי? איזו מין שאלה טיפשית! לא שואלים דברים כאלה... אם הוא לא אוהב אותי... הוא פשוט לא אוהב אותי... ואין לי מה לעשות בנושא הזה...
אוף, אני רוצה שהוא יראה את הפוסט הזה, את הבלוג הזה... שרק יראה כמה ימים אני מקדישה במחשבה עליו! אולי אז הוא יראה עד כמה באמת הוא יקר לי...
אני אוהבת אותו!!!
הפרחים הסגולים שנפלו היום, היו כל כך יפים, וכל כך עצובים... כל כך מתים... כמו התקוות שלי...
אני הולכת.
Everything You Do/M2M
From the moment you looked at me
And ever since you called my name
You've been everything that I've seen
And know I'm caught up in this game
My mind is spinning round and around
There's something special I have found
Every time I close my eyes
All I can think of is you and me
Oh baby can't you see
That everything you do
Everything that you do
Makes me wanna go...
Everything you say
Everything that you say
Makes me wanna go...
They're trying to build a fence
By saying that this won't last
They tell me I don't have a chance
That everything moves too fast
But every time I close my eyes
All I can think of is you and me
Oh baby can't you see
That everything you do
Everything that you do
Makes me wanna go...
Everything you say
Everything that you say
Makes me wanna go...
That everything you do
Everything that you do
Makes me wanna go...
Everything you say
Everything that you say
Makes me wanna go...
My mind is spinning round and around
There's something special I have found
Every time I close my eyes
All I can think of is you and me
Oh baby can't you see
[BRIDGE]
That everything you do
Everything you do
Everything you do
Everything you say
Everything that you say
That everything you do
Everything that you do
Makes me wanna go...
Everything you say
Everything that you say
Makes me wanna go...
That everything you do
Everything that you do
Makes me wanna go...
Everything you say
Everything that you say
Makes me wanna go...
המילה האהובה עלי לפוסט: ים. סוף כל סוף אפשר לומר את זה בקול רם...
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou