אין הערות היום :), אני פשוט שמחה :).
יומן מסע! 10.7.04 - יום שבת.
היום השישי (או - איזה כיף שהיה!)
קמנו בבוקר (אני קצת פחות - אח שלי העיר אותי באמצע הלילה כי הוא קרא משהו על חייזרים והוא מת מפחד...), אבל קמנו, והלכנו לתחנה הראשית של הרכבות באמסטרדם. עלינו על רכבת, על עוד אחת, שרדנו ארבע תחנות וירדנו בחמישית. קנינו כרטיסיה ועלינו על רכבת קטנה (הרבה רכבות? נראה לי שכן), שנוסעת על גלגלים רגילים, בכביש, נסענו לדולפינריום. זה היה צעד נבון - כל כך נהניתי שם! איך שנכנסנו, הלכנו לאיזו פינה כדי שאמא תוכל לשתות קפה, וראינו דולפינים דרך קיר זכוכית - זה היה נחמד, אבל לא ידענו מה עוד מחכה לנו!
אחרי הדולפינים האלו המשכנו לאריות הים. תוך כדי עברנו על פני כלבי ים, אבל החלטנו שנחזור אחר כך. בדיוק אז התחילה הופעה של האריות, וראינו אותה וזה היה מאוד נחמד. הם עשו כל מה שהמאמנת ביקשה מהם, והכל בשביל כמה דגים :). כשהסתיימה ההופעה (אחרי גלגולים, התיישבויות, מחיאות כפיים והעמדת פני מתביישים מצד אריות הים, הלכנו לראות את המופע של הדולפינים. זה היה ממש ממש יפה! כל הדולפינים היו כל כך חכמים וממושמעים, ושוב - הכל בשביל הדגים ^^. הם היו כל כך יפים וחמודים!
נגמר המופע של הדולפינים, ואנחנו עברנו להאכלה של כלבי הים (אלו שעברנו על פניהם קודם לכן והחלטנו לחזור אחר כך...). הם גם היו ממש חמודים, ועשו כל מיני דברים נחמדים כמו לקפוץ ולתפוס דגים בפה וכאלה...
כשזה נגמר רצינו לראות את הסרט שהם הציגו, אבל הגענו מאוחר מדי, והיינו צריכים לחכות עד להצגה הבאה, אז היה לנו קצת זמן להסתובב מסביב. הלכנו למקום שבו הראו לנו איך מאכילים תינוקות של דולפינים, וזה היה נחמד, אבל לא יותר מזה. המשכנו עד שראינו מין אזור כזה שהיו בו חתולי ים וכרישים קטנים וכאלה. היה שם גם דג שנראה כאילו מעכו אותו, והוא שט על הצד, שטוח לגמרי :). הוא היה מצחיק.
ממש כמה דקות לפני שהתחיל הסרט שוב, הלכנו לראות עוד האכלת כלבי ים, הפעם במקום שונה. זה היה באמת נחמד, כי הם עשו כל מיני דברים נחמדים כמו להתגלגל על הגב ולמחוא כפיים. המאכיל גם עלה על רפסודה באיזהשהו שלב, והכלבים עלו עליה אחד אחד ועשו כל מיני דברים בשביל הדג :).
אז כבר באמת הגיע הזמן שנלך לסרט - אם לא רצינו להפסיד אותו שוב, ולכן המשכנו לכיוון הסרט כשנגמרה ההאכלה. זה היה סרט מצחיק, מהסוג שמשפריצים עליך מים וזה תלת מימדי וכאלה... זה היה על שודדי ים שהקפטן שלהם "משוגע" קצת וקצת שלומפר, והם עולים על אי של איזה ילד והוא מתחיל לאבד את הצוות שלו בכל מיני מלכודות של הילד הזה, עד שבסוף הוא מוצא את עצמו מושלך למים, והילד הופך להיות הקפטן של הספינה. זה היה מצחיק מאוד, וחלק בשל העובדה שזה היה בהולנדית, והולנדים זה שפה מצחיקה ^^ (הערה שלאחר העריכה - תארו לעצמכם מה זה לראות סרט שכל הזמן שואלים בו במבטא מצחיק wat is dat?)...
בכל מקרה :), אחרי הסרט הלכנו שוב (הפעם רק אני ואח שלי - ההורים ענו לקריאת הטבע ^^), לאזור עם חתולי הים, וראינו איך מאכילים אותם. זה היה נחמד, כי הילדים האכילו אותם, ולא מאכיל מומחה. אפשר היה לקנות אוכל ביורו, אבל מטעמי גועל לא אני ולא אח שלי קנינו. בלעכס! אבל אח שלי ואמא שלי ליטפו חתולי ים... נו מילא...
אחרי זה שמתי לב לזה שהפסדנו שתי הופעות, אבל אמרתי: "נו, לא נורא, לפחות לא נפסיד את השלישית", ולכן הלכנו להופעה. או לפחות חשבנו שזה מה שאנחנו עושים. התברר לנו שהגענו ללגונה התת קרקעית. עלינו על מעלית שהורידה אותנו למטה, ושם ראינו טונה של דולפינים מתוקים שככל הנראה חשבו (ובצדק!), שהם מאוד פוטוגנים, ונשארו מתחת למים קרוב לשמשה ובשקט עד שכולם צילמו אותם :). הם היו מתוקים! צילמנו, ועלינו בחזרה למעלה, בשביל להספיק לראות את המופע האחרון - המופע של כלבי הים.
זה היה המופע, בה' הידיעה! זו הייתה מין הצגה על שני מלחים עם כלבי ים שעשו כל מיני דברים ממש ממש מגניבים!!! כלבי הים נישקו את המלחים, ורקדו, וקפצו דרך חישוק, ועבדו על המלחים, וצילמו ועשו פוזות למצלמה, ועבדו בתיאום מושלם עם השחקנים, והכל בפנטומימה ובשילוב עם מוזיקה מגניבה בהחלטה! זה היה כל כך חמוד!!!
וזה היה הסיום הנאות ליום של מופעים נהדרים בדולפינריום בהולנד :). כשהכל הסתיים (הספקנו להגיע להצגה האחרונה של אותו יום של כלבי הים), הלכנו אמא ואני לחנויות, בזמן שאבא הלך עם אח שלי ללטף את חתולי הים שוב. יצאנו מהדולפינריום הזה עם שלושה מחזיקי מפתחות (כלב ים לבן בשביל אמא שלי, ושני אורקות - אחד לים ואחד לי - בשבילי). עלינו שוב על הרכבת הקטנה, ואז על הרכבות הגדולות, וחזרנו לאמסטרדם. במשך כל הדרך חשבתי לי על ים, ועל איך אני אוהבת אותו, ואיך אני מרגישה כרגע שאני תמיד אוהב אותו, ועוד כל מיני שטויות שגרמו לי לכאב ראש ולמחשבה על עתיד טוב יותר. אני כל כך מתגעגעת אליו! ובכלל, לארץ ולכולכם, אבל במיוחד אליו! כל כך... רק עוד יום, 14 שעות ו-35 דקות (עכשיו 23:25). ביום שני באחת בצהריים אני כבר אהיה על המטוס לארץ, ואני לא מצפה לשופ דבר יותר מאשר לזה כרגע (בעצם, אולי לעוד נשיקה מים...).
אחרי התרעננות קצרה (כן בטח...), במלון, יצאנו לכיוון ביתה של אנה פראנק. זה היה רציני למדי, וגם קצת (טוב, די הרבה...), עצוב.
יש לי כל כך הרבה במשותף איתה! למשל, שתינו אהבנו לכתוב, לשתינו הייתה היכולת לעשות את זה, נולדנו באותו תאריך (12.6), ו... אני פשוט מרגישה שאני מבינה אותה, שאני מכירה אותה. לזה קוראים הזדהות? כי אם כן, אז זה מה שאני מרגישה, אני חושבת...
כשיצאנו משם, הלכנו לסופר, ומשם יצאנו עם מרק עגבניות (הערה שלאחר העריכה - מה, רק עגבניות?! חיחי ^^), לחם שחור, צ'יטוס ודוריטוס בחזרה למלון. איזה מזל שלא בודקים את השקיות בכניסה למלון... כרגע סיימתי את המרק שלי (עם שלוש פרוסות לחם, יימח שמי!), ההורים נמצאים במסעדה, או בדרך חזרה למלון, ובטח הם עוד מעט ייכנסו וייכעסו עלי שאני עדיין ערה :). אח שלי כבר ישן (הפעם הוא לא מפחד מהחייזרים ^^). וזהו, אני מסיימת להיום.
המילה האהובה עלי להיום: ים - אני מתגעגעת!!! והיה לי עוד חלום ים, אבל אני לא זוכרת הרבה ממנו חוץ מזה שהוא אומר שהוא קרא משהו בבלוג שלי, שהתווכחנו, שהשלמנו ושזה הסתיים בזה שאנחנו היינו מחובקים :). זה אומר שיהיה טוב, נכון?
שלכם,
hanyou
עוד כמה הערות:
הנה תמונה שלי שצולמה בדרך חזרה ברכבת:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou