לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Silent Gallop


Life is a race, and I cannot keep the pace, so silently I gallop, revealing my trace


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2004    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2004

המהפך


הבלוג עומד לעבור כמה שינויים בעוד יום או יומיים - תלוי מתי ננה יסיים לעצב לי את התמונה של הבלוג, שתהיה הכותרת החדשה שלו. אז אני רוצה להודות לו כאן רשמית על שהוא עושה את זה בשבילי: תודה רבהרבהרבה ננה!!!

אני חושבת שאתם עלולים להיות מופתעים מכמה מהדברים שישתנו פה, אם לא מהכל. בואו נאמר שאני אהפוך פה כמה סדרים... אבל מספיק עם הרמיזות המהוסות האלו, אני אתן לכם לחכות ולראות. אני רק מקווה שתאהבו את זה. אני החלטתי שאני צריכה שינוי ואם העולם האמיתי לא ייתן לי אותו - אני אחולל אותו פה, בבלוג.

כמו כן, אני רוצה לתת לכם קישור לתמונה ממש יפה שנו'ש עשתה בשבילי (כי אם כבר בתודות עסקינן - אין מצב שאני אשכח אותה, תודה רבהרבהרבה לנו'ש!!! את לא יודעת כמה שזה שימח אותי! ^^).

הנה הקישור - http://img7.exs.cx/img7/6273/forlee2.gif

ושוב, תודה לכולם!!!

 





 

ולנושא אחר לגמרי:

היום בבוקר, אחרי שקמתי וחזרתי לישון כבר כמה פעמים, חלמתי חלום צלול. מה זה? זה חלום שבו אפשר לשלוט על מה שעושים, להחליט מה יקרה עכשיו, ולזכור את הכל. חוץ מזה, גם הכל נהיה מוחשי יותר - אפשר באמת להריח ריחות, להרגיש, לטעום, לשמוע ולראות. הכל נעשה מציאותי.

והחלום הצלול הזה היה ממש ממש מלחיץ. חלמתי שכל הכיתה שלנו הייתה אמורה לבוא אלי הביתה, אבל עד שהם הגיעו זה לקח קצת זמן. בינתיים, כשאני חיכיתי, הגיע אוטובוס ועצר ליד הבית. איזה מישהו מתוך האוטובוס שאל אותי אם אני יכולה למזוג לו קצת קולה, אז אמרתי לו שאין לנו בבית. הוא לא שמע וגם לא הבין, אז הוא ירד לרגע מהאוטובוס, ונעמד מול דלת הכניסה. אבל אני הבהרתי לו בצורה די ברורה שהוא לא יכול להיכנס, ואמרתי לו שאין קולה. אז הוא אמר שהוא מצטער על ההפרעה, והסתובב לכיוון האוטובוס. אבל אז, הסתבר שהאוטובוס כבר נסע! הוא הסתובב והביט בי במבט חסר אונים, אז אמרתי לו שיתפוס את האוטובוס הבא, ושיש תחנה קרוב.

כשאמרתי לו את זה, אנשים התחילו להגיע, אבל אף אחד מהם לא ראה אותו, וזה היה נראה כאילו אני מדברת אל האוויר. רק אני ראיתי אותו. ואז הוא הלך.

ים הגיע. הוא עצר, ואנשים התחילו לבוא ולחבק אותו בידידות. אתם יודעים, כל התהליך הזה של חיבוק-נשיקה של התחלת מפגש... ואז כשכולם כבר המשיכו לתוך הבית או החצר, נשארנו רק שנינו ונשענו על השער של חצר הבית שלי ודיברנו כמה דקות על כל מיני דברים. ואז, אחרי שנשכתי את השפתיים שלי כמה פעמים בהתלבטות אם כדאי לעשות את זה או לא, קראתי לו וכשהוא הסתובב, נישקתי אותו. נשיקה אמיתית. והוא לא התנגד. ואני הרגשתי את זה. יותר אמיתי מכל חלום אחר שהיה לי. זה היה מדהים!

אני חושבת שהחלום הזה פשוט מבטא את הרצון שלי כבר לעשות את זה. ואולי - מי יודע? - אולי אם חלמתי על זה, אני גם מסוגלת לעשות את זה... כי הרי סיפרתי לו על כל העניין רק אחרי שחלמתי שעשיתי את זה, והיו עוד דברים - לאו דווקא שקשורים בו - שעשיתי רק אחרי שחלמתי אותם קורים לי. אז אולי, רק אולי, גם זה אחד מאותם דברים...

יהיה טוב, נכון? :)

המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא: ים. כמילות השיר:

"וגם אם המצב גרוע,

בעוד יום או שבוע...

אולי,

החלום,

יתגשם..."

 

נחשו מאיפה הוצאתי את השורות האלו?! ^^

שלכם,

hanyou

נכתב על ידי hanyou , 30/7/2004 12:05  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hanyou ב-31/7/2004 15:49



Avatarכינוי:  hanyou

בת: 37

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
29,920
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , עבודה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לhanyou אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על hanyou ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)