אתמול היה היום הכי קיצוני בחיים שלי.
אחרי שכתבתי לכם את הפוסט הקודם, אמרתי: "לעזאזל עם הכל", עזבתי את המתמטיקה והלכתי למות לי בשקט בחדר. ואז עלה במוחי רעיון לא נורמלי.
התקשרתי לג'ו ושאלתי אותה אם היא רוצה שנעשה איזה משהו היום עם כולם, כדי שיהיה לנו כיף. אז היא אמרה שבכיף, והיא תתקשר למי שיעלה בדעתה. השארתי לה את העניין הזה. בינתיים ננה התקשר, והוא עזר לי ממש ממש הרבה במתמטיקה - למעשה, הוא הוציא אותי מהבוץ הזה ששריתי בו. למעשה, הוא נתן לי דרך חדשה לראות את התרגילים והבנתי מה בעצם ביקשו ממני לעשות! אחרי זה פתרתי את כל מה שהיה לי לפתור לאותו יום, ואני שמחה להודיע לכם שעכשיו נשארה לי בדיוק חצי עבודה (מבחינת העמודים - עוד ארבעה עמודים), ואם אני עובדת בקצב של שני עמודים ליום, תוך יומיים אני אסיים עם זה!!!
איזה כיף לי שיש לי חברים טובים כמו ננה שמבינים בחשבון ותמיד עוזרים לי :).
בכל מקרה, התקשרתי לסתיו וביקשתי ממנו שייתקשר לים, והוא עשה את זה וים אמר שהוא יבוא!!!
איייייייק!!! ^^
בסופו של דבר באו ג'ו, רוקו (נו, הדוגמן...), סתיו, ננה וים ~וים...!!! ^^~
אז היינו קצת זמן בחצר שלנו. ננה וג'ו הקריאו מהמחזה "אילוף הסוררת" בעוד ים, סתיו ורוקו משחקים כדורגל על הדשא, ואני... אני רק נהניתי מלהביט :P... ואז החלטנו שעוברים דירה לגן השעשועים המקומי. אז הגענו לשם, התנדנדנו קצת, דיברנו קצת, רוקו סיפר צ'יזבט, ג'ו סיפרה צ'יזבט, נו'ש התקשרה ואמרה לי לעשות כבר משהו (^^), ואז החלטנו שמספיק, וחוזרים הביתה לראות סרט!
והנה אנו עושים את דרכנו לבית (שזה בדיוק שני מטרים מגן השעשועים), אנחנו נכנסים פנימה, מכניסים את "חלון סודי" ולפתע!!!
אני: "מישהו מכם רוצה לשתות?" כולם מרימים ידיים.
ג'ו: "בואי, אני אעזור לך עם הדברים."
אני: "תודה :)." והלכנו למטבח, בעודנו משאירות את הבנים בסלון. והנה משפט שלא במהרה יישכח מזכרוני מפי ג'ו:
"את שמה לב שתמיד בסדרות הנשים הולכות למטבח ומרכלות?"
אני: "כן... למה?"
ג'ו: "תראי את מי השארנו בסלון."
אני: "את הבנים?" ואז גיחכנו :).
בקיצור, כשחזרנו עם השתייה וגם כמה חבילות צ'יפס, שאלתי:
"מישהו מכם רוצה משהו יותר מזין מצ'יפס?"
רוקו: "כמו מה למשל?"
אני: "מה שאתם רוצים. אני יכולה להכין טוסט, או חביתה או משהו."
ים: "פשוט תשבי :)." זה היה מדאגה או שהוא פשוט רצה כבר לראות את הסרט?
אני: "לא, זה בסדר :). אם אתם רוצים משהו, אז תגידו ואני אכין :)." בסוף סיכמנו על טוסטים, כשהשניים של סתיו יהיו עם קטשופ :).
אז שוב, אני וג'ו "ברחנו" למטבח, הכנו את האוכל, חתכנו אבטיח, שמנו פירות בקערה, ולקחנו את הכל לסלון. ואז, אז התיישבנו לראות את הסרט. התיישבתי ליד ים, ג'ו הכניסה את הסרט לדויד, כיבינו את האורות, סגרנו את התריסים בחלונות, והסרט התחיל.
והסרט קפץ.
והסרט נתקע.
והסרט חוזר לתחנה המרכזית להחלפה ברגע שג'ו תצליח להביא אותו לשם.
אז במקום זה ראינו סרט אחר שג'ו הביאה - "שרק 2". האמת, כמעט ולא ראינו אותו, כי הוא עשה קצת בעיות בהתחלה ולא רצה להפעיל את עצמו, אבל אחרי פתיחות וסגירות חוזרות ונשנות של הדויד, הוא קיבל סחרחורת, וויתר והפעיל את עצמו. ועכשיו החל הכיף האמיתי:
התיישבתי, וים אמר לי:
"חכי דקה." אז חיכיתי דקה. דקה שבמהלכה הוא הניח את היד שלו סביבי וגרם לי להישען עליו. אני אומרת לכם, כמעט נמסתי במקום!!!
וראינו את הסרט, וזה היה הכי כיף שיכולתי לדמיין לעצמי את היום הזה. להחזיק למישהו את היד זה ממש נחמד :). ולהישען עליו היה כל כך כל כך כיף!
באיזהשהו שלב נרדמה לו היד אז הוא הזיז אותה, אבל אז הוא הניח אותה ליד שלי ואיכשהו בסוף הסרט הן החזיקו אחת את השנייה ^^. תגידו לי שאתם לא יכולים לאהוב בנאדם כזה!!! רק נראה אתכם מעזים!
אני כל כך כל כך אוהבת אותו... ועכשיו אני מבינה שהוא גם מרגיש משהו, אחרת הוא לא היה עושה את כל זה, לא?
אחרי זה, כשהסתיים הסרט וכולם התכוננו ללכת, סידרתי את הבלאגן ויצאתי החוצה להיפרד. עמדתי על המדרגה האחרונה של הכניסה לחצר שלנו, זו שהכי קרובה למדרכה של הרחוב, וכולם באו לתת לי חיבוקים של פרידה.
ואז, כשים בא לומר שלום, הוא חיבק אותי ואמר לי שעכשיו אין לי בעיה מבחינת הגובה. אז אמרתי לו שפעם בחיים מותר לי.
ונו'ש, אני יודעת שגם הפעם לא עשיתי את זה, אבל הייתי ממש ממש קרובה! כי הפעם בנשיקת פרידה, היא לא הייתה לגמרי על הלחי. כלומר, היא הייתה, בחצייה... \../
זו גם התקדמות, לא? לפחות חצי צעד כבר נעשה... :)
יהיה בסדר, אני רק רוצה שוב לראות איתו סרט. או סתם לשבת איתו איפהשהו במקום שקט...
אני מאוהבת, מי היה מאמין שאני באמת באמת מאוהבת? אנשים שהכירו אותי רק בתקופת היסודי - אני בספק אם הם היו מאמינים... אני מאוהבת!!!
תחי קיצוניות היום הזה!
המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא: ים!!! אני כל כך אוהבת את הבנאדם הזה, ועכשיו אני מתחילה להאמין שגם הוא מרגיש את זה!!!
שלכם,
hanyou