אז... שום דבר מיוחד לא ממש קרה בשבוע הזה, לכן הרשיתי לעצמי להיות קצת פחות מעדכנת כאן. אל תשכחו שגם שיניתי עיצוב והכל, וזה דורש די הרבה מאמץ (כן בטח...), אז מותר לי גם קצת פחות לעדכן.
מאז שההורים שלי שמעו על העניין עם ים אני מרגישה הרבה יותר חופשיה :). טוב לי, עכשיו, אחרי שדיברתי עם ים על הנושא - אחרי שדיברתי עם ההורים שלי - אני יודעת שמשהו באמת קורה. שזה לא סתם הרהורי ליבי שגורמים לי לחשוב שקיים משהו שאינו קיים בעצם.
אבל זה כן קיים! זה קיים ואני נמצאת בזה, וגם הוא!!! ואתם, בכל החודשים הארוכים של הבלוג הזה, עם כל השמחה, העצב, התוקפניות, הדיכאונות, הרגשות - אתם הייתם עדים לזה כשזה התפתח. זה מדהים, לא? איך שמשום דבר צמח משהו כזה... :)
היום אני הולכת לים למסיבת הפרידה של רוקו, והתכנון הוא להישאר שם כל הלילה. אני כל כך מקווה שגם ים תכנן להישאר שם כל הלילה, זה יהיה פשוט מושלם!
אבל לא נדבר על זה יותר, זה עושה לי הרגשה קלה של סחרחורת :).
אני אשים לכם במקום זה ציורים שלי פה :)

ועוד אחת, הפעם מהספר שלי:

ואם כבר בציורים עסקינן, גם ידיד שלי מצייר ממש ממש יפה. למעשה, הוא עושה תחרות ציורים אצלו בבלוג, והייתי שמחה אם תיכנסו ותתנו מבט, אולי אפילו תבחרו. ההוראות השלמות נמצאות אצלו בבלוג, והנה הקישור:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=17885&blogcode=744589
זהו להפעם, אנשים. אני אוהבת את כולכם.
המילה האהובה עלי לפסוט הזה היא: אהבה. זה דבר כל כך טוב!!!
שלכם,
hanyou