אז הנה כמה דברים שעשיתי בעצמי. טוב, בעצם זה רק שני דברים, אבל מילא. לאחד מהם יש סיפור מרגש :).
אז הנה הדבר הראשון, ציור שהכינותי די מזמן, אם לומר את האמת. שחור לבן - או יותר נכון: אפור לבן - אבל מי סופר? :)
הרי הוא:
ועכשיו נעבור לחלק הבא של הפוסט, הסיפור המרגש ועוד תמונה :).
וסיפור שהיה כך היה:
זה היה יום שבת אחד לפני שלושה ימים... התחשק לי משהו מתוק. הלכתי לארון, מקום בו אני יודעת שיש הרבה דברים מתוקים שאפשר לזלול... הכנסתי את היד פנימה - היא יצאה מחזיקה בחבילת ביסקוויטים של פתי בר. מכל הדברים המתוקים בארון, הייתי חייבת לבחור בהם...
"אבא, בוא נעשה עוגה!" קראתי לעבר אבי. חשבתי שזה פשוט - ביסקוויטים + חלב = עוגה :).
אבל לא, זה היה יותר מזה...
הלכנו לסופר. קנינו קצפת מתוקה, סוכר וכל מה שצריך בשביל העוגה הזו, חזרנו הביתה והתחלתי להכין.
בתור התחלה:
לוקחים שתי חבילות של שוקולד מריר ושוברים אותן לתוך סיר (אל תעשו את אותה טעות שאני עשיתי, תמיסו את השוקולד בצורה הזאת: לוקחים סיר גדול וממלאים אותו במים. ואז לוקחים סיר קטן, מניחים אותו בתוך הגדול עם המים ולתוכו שוברים את השוקולד!!!), נותנים לזה להינמס ואז מוסיפים כוס סוכר, חבילת מרגרינה בטעם חמאה (או שמא זה חמאה בטעם מרגרינה? לא, אני חושבת שזה מרגרינה בטעם חמאה - למרגרינה יש טעם נוראי...^^), ונותנים לזה להינמס ולהיות עיסה דביקה אחת :).
כשזה נמס, מורידים את זה מהאש ונותנים לזה להתקרר. בינתיים מפרידים שלושה חלמונים משלושה חלבונים בשלוש ביצים (לא, אז בארבע...). עד שסתיימו עם זה, העיסה הדביקה כבר בטח תתקרר טיפה. אז להוסיף אחד אחד בעדינות את החלמונים (חלמון = לימון = צהוב...). את הלבן ( = החלבון), להשאיר בצד - עוד נזדקק לו.
עכשיו יש לנו עיסה דביקה עם חלמונים, יאי לנו :). לוקחים את החלבונים ומקציפים אותם במיקסר. מקציפים מקציפים מקציפים... יופי, הוקצף. עכשיו לאט לאט (ובזהירות!!!), מוסיפים את החלבונים לעיסה הדביקה עם החלמונים. מערבבים בעדינות (שהקצף לא יירד!!!), לתוך העיסה, עד שאי אפשר להבדיל יותר בין העיסה לבין החלבונים.
ועכשיו יש לנו עיסה דביקה עם שלוש ביצים :). שמים אותה בצד ומכינים כוס נס קפה. והאם אנחנו שותים את הנס קפה? הו לא!!! אויה למי שייגע בנס קפה הזה משתי סיבות:
א) זה מגעיל!!!
ב) זה בשביל הביסקוויטים.
וכעת, טובלים את הביסקוויטים בנס קפה, ומסדרים אותם בתבנית. עושים שכבה אחת של הביסקוויטים בנס קפה, ואז מורחים שכבה של חצי מהעיסה הדביקה עם שלוש הביצים השלמות :). ואז עושים עוד שכבה של ביסקוויטים עם נס קפה, ועוד פעם שכבה של מה שנשאר מהעיסה הדביקה עם שלוש היצים השלמות.
את כל זה מכניסים למקרר ונותנים לזה להתקרר במשך הלילה.
נומינומינום...
קמים, מקציפים קצפת. הקצפת יוצאת איכסה. זורקים אותה, מחכים עוד יום, קונים קצפת חדשה ומקציפים אותה. הקצפת יוצאת טוב עכשיו, ומורחים את רובה על השכבה האחרונה בעוגה (עיסה דביקה עם שלוש ביצים שלמות, אם אני זוכרת נכון ואם מישהו לא אכל שכבה אחת במשך הלילה ^^). את מה שנשאר צובעים עם קצת סירופ שוקולד, ומקשטים לפי ראות העין (איי, משפט נחמד: "לפי ראות העין...").
ככה מכינים עוגת ביסקוויטים עם קצפת (אולי חוץ מהקטע של הקצפת - היא לא אמורה לצאת חרא, ואתם לא אמורים ללכת לקנות עוד - זה אמור להצליח בפעם הראשונה, זה רק אני שלא הולך לה כלום בפעם הראשונה ^^).
אבל אחרי כל התלאות וכל ההכנה המרובה, התוצר הסופי יפה הוא וטוב :).
והנה הסיפור המרגש שנמצא לצד העוגה:
מארכיון ההיסטוריה שלי (שהעברתי ל-word להנצחת עולם):
ים: אז.. מה קורה?
אני: הכנתי עוגה היום. או... לפחות חצי עוגה :)
אני: החצי השני יבוא מחר
אני: נכון שאתה תבוא לטעום?
ים: את העוגה? :)
אבל בשביל מה עוגה?
אני: סתם, התחשק לי משהו מתוק. אז הסתכלתי בארון וראיתי חבילה של ביסקוויטים. אז אמרתי לאבא שלי שאפשר להכין מזה עוגה - חשבתי שאם יש ביסקוויטים, אז זה כל מה שצריך לעוגה :).
הסתבר שזה טיפה יותר מזה, אז הלכנו לסופר וקנינו את כל מה שהיה צריך, והכנתי עוגה :).
והכל התחיל מזה שהתחשק לי משהו מתוק לאכול :)
ים: יפה :)
ים: אם אני לא מוצא מתוק קשה לי להאמין שהייתי מגיע לזה
ים: למרות שפעם הכנתי עוגת שוקולד, נראה לי
אני: נראה לך? אתה לא זוכר?
ים: אני זוכר שעשיתי עוגה בשביל למכור ביום הורים בכיתה ט', ובסוף לא מכרו אותה בכלל
מין עוגת שוקולד כזאת אבל אני לא זוכר איך הכנתי אותה בדיוק.. כאילו.. אני לא זוכר את התהליך
אני: חיחי :)
פערים במידע :)
אני רואה אותך חצי רדום על הספה בזמן שאמא שלך מכינה אותה :)
ואחרי זה אתה "לא זוכר" איך עשית אותה :)
ים: לא! הכנתי אותה!
הכנתי, נכון?
אני: חיחי :)
עכשיו אתה כבר לא כל כך בטוח...
אל תדאג, יום אחד אני אגרום לך להכין אחת וגם לזכור את זה :)
ים: :)
משהו כמו יום לאחר מכן:
(מארכיון ההיסטוריה שוב):
ים: מה קורה? :)
אני: הכל בסדר :)
אני: ואתה?
ים: מצוין :)
לישון זה כיף
תגידי, סיימת את העוגה בסוף?
אני: בערך :)
היום צריך להיות הגראנד פינאלה :)
אני: לישון זה הכי כיף :)
ים: כן.. בא לי לישון
איזה עוגה זאת, בכלל?
אני: שתי שכבות ביסקוויטים, שתי שכבות קרם שוקולד ושכבה של קצפת מתוקה עם סירופ שוקולד מלמעלה :)
ים: רררר.. :)
ים: אני צריך לבוא לטעום
אני: :) בכיף, אבל רק אחרי שזה יהיה מוכן :)
אני לא רוצה שתראה אותי מלאה בקצפת באמצע מטבח שנראה כמו אחרי מלחמת העולם השנייה :)
ים: אל תדאגי, מקסימום ננקה ביחד :)
אבל אני לא בטוח במאה אחוז שאני אגיע היום
אני: לא, היום בטוח לא :)
גם אם אני אסיים את זה היום, צריך לתת לזה לילה להתקרר :)
ים: סבבה :]
נכון שהוא פשוט בנאדם טוב? נכון שהוא פשוט האדם הכי נהדר בעולם כולו?!
אני אוהבת אותו, והוא אוהב אותי, ואנחנו ביחד, ואני אהיה גאה לתת לו לאכול מהעוגה הזו!!!
והרי תמונת העוגה:
המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא: ים. אוהבת אותו!!!
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou