הגיע הזמן לעדכון.
אז, כמו שמי שנכנס לפה בזמן האחרון ראה - היו כמה שינויים קטנטנים ברשימות שלי. שיניתי חלק מהדברים ברשימות עצמן, והוספתי תמונות לרוב הכותרות - תמונות שאומרות בקצרה ובצורה קולעת (אבל זו דעתי), על מה מדובר ברשימה :).
זה די הכל, אני מניחה, מהשינויים הקטנטנים שהיו פה בזמן האחרון.
לא עדכנתי הרבה זמן, וזה מוזר, כי היה לי על מה לעדכן.
ביום שלישי, אחרי שיעור רכיבה מייגע הלכתי לנו'ש. ראינו את סיפור הפרברים, כשבערך באמצע שמתי לב לכך שזה עיבוד לסיפור של רומיאו ויוליה, רק יותר מודרני, ועם הרבה שירים וריקודים. הכוריאוגרפיה בסרט הזה היא משהו מדהים ממש!
אהבתי את הסרט, ואז נו'ש עשתה לי החלקה לשיער, שזה משהו שתמיד רציתי לעשות ולא יכולתי, כי אני טיפשה מדי בכדי להפעיל מייבש שיער בעצמי... בכל מקרה, היא עשתה לי פן, זה יצא טוב למדי, והלכנו לישון בערך בשלוש בלילה :).
קמנו בבוקר (פחחח... בוקר... זה היה משהו כמו אחת וחצי בערך כשהתעוררנו... וקמנו רק בשלוש וחצי מהמיטה...), וצלצלנו לבית ימאהה. זה מין מקום כזה שאמורים ללמוד בו נגינה. קבענו שנלך לשם בשש וחצי ביום חמישי, אבל זה לא הלך בסוף, וסיכמנו שננסה להגיע לשם שוב ביום ראשון, נראה אם זה יילך.
נו'ש עשתה לי עוד פעם חלק בשיער (תודה נו'ש!!!), ואני אהבתי את זה :). ואז נשארתי עוד הרבה זמן אצלה, וראיתי את אוליבר וחבורתו וחלק מהפסטיגל. זה היה כיף. אני אוהבת להיות אצל נו'ש :).
וזה היה יום רביעי עד הערב.
הנה אני עם שיער חלק:
רק כדי שתראו את ההבדלים - התמונה שלי בבלוג (איפה שהפרטים האישיים שלי, הקישור של התמונה, כן, התמונה ההיא), היא תמונה שלי עם השיער שלי כמו שהוא בנורמל. זה (וכאן הכוונה היא לתמונה הנ"ל) - לא נורמלי. אבל אני אהבתי את זה :).
ביום רביעי בערב (פחחח... ערב... משהו...), התקשרתי לים ושאלתי אותו אם בא לו לבוא אלי. רציתי לתת לו לטעום מהעוגה הזו שהכנתי (סוף כל סוף), וגם סתם להיות איתו. הוא אמר שהוא יבוא, ואני מיד עזבתי כל שגרת יום שהייתה לי לטובת ההתארגנות לבואו. אז אבא שלי תהחיל להציק לי:
"מה, עכשיו זה יהיה ככה כל הזמן?"
"מה יהיה כל הזמן אבא?"
"את תתחילי להתפרפר לנו?"
"מה זאת אומרת להתפרפר?"
"hanyou, מתי את חוזרת?"
"אני לא יודעת, אבא."
"מתי?"
"אני לא יודעת..."
"אני רוצה לדעת שעה."
"מאוחר."
"לאן את הולכת?"
"פה קרוב, לאיזה גן שעשועים."
"עם מי?"
"עם ים."
"וזהו?"
"כן."
"אני לא רוצה שתעשי שטויות..."
"אבא, מה כבר אפשר לעשות בגן שעשועים שייחשב לשטויות?!" חחח... אז עוד הייתי תמימה...
"הממ... רק אל תעשי שטויות."
"טוב, בסדר. אבל אני לא יודעת מתי אני חוזרת."
"תקחי איתך טלפון ומפתח."
נחשו מי שכחה לקחת טלפון ומפתח?
כן, ים הגיע, הוא עלה אלי לחדר, עזר לי לסדר טיפה, וירדנו למטה לקחת את הכלבים לטיול. טיילנו איתם משהו כמו שעה, עד עשר וחצי בערך, ואז התיישבנו לנו בגן שעשועים קרוב. ישבנו, ודיברנו, והיה כיף. היינו שם עד שלוש וחצי (או שאולי זה היה שתיים וחצי? אני לא זוכרת...).
בכל מקרה, היה לי כיף מאוד איתו בלילה. אני אוהבת אותו מאוד מאוד. ואני חושבת - לא - אני יודעת, אני יודעת שהוא אוהב אותי בחזרה, לפחות טיפה.
הוא אוהב לנשק אותי.
הוא נהנה מזה :).
והאמת?
גם אני :).
אני אוהבת אותו.
מאוד.
כשחזרתי הביתה, הכל כבר היה סגור. צלצלתי בפעמון כדי שאמא שלי תפתח לי את הדלת והיא ירדה וקצת כעסה עלי. אחרי שהיא פתחה לי את הדלת ורטנה קצת, היא עלתה למעלה ואני נשארתי עם ים בכניסה לבית שלנו.
היינו שם משהו כמו רבע שעה, רק מתחבקים ומדי פעם גם מתנשקים. זה היה משהו... כמו מהסרטים, בכניסה לבית, בלי שאמא ואבא יודעים, רגע לפני הפרידה... כל כך כיף :).
ואתמול הייתי בכרמייה, שזה איפה שאמא שלי חיה עד לפני... די הרבה זמן... היה משעמם. אני לא מכירה שם כלום, אז זה לא אמר לי כלום :).
וזהו.
עכשיו אני עם חברים.
עכשיו אני הולכת :).
לילה טוב לכולם :).
המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא: עוגה! כי אמרתי לנו'ש שדווקא כי היא אמרה "ים" אני לא אכתוב את זה :). אבל אתם יודעים מה אני באמת חושבת :).
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou