הה... איזו כותרת... מקורית? ס0...
הסבר:
היום, בשעתיים הראשונות היה לנו שיעור ביולוגיה. ביולוגיה מורחב - כזה שעושים בו שתי יחידות, לא השלוש שכולם עושים :). בכל מקרה, המורה היקרה שלנו - שהיא במקרה המורה הכי טובה בביה"ס והיא גם הכי מצחיקה והכי משוגעת (אני חושבת) - המורה היקרה שלנו התחילה להתחרפן. היא התחילה לומר לנו כל מיני דברים תוך כדי דיבור על נושאי הלימוד.
עכשיו, אתם מכירים את המורים האלה, אלה שעושים קצת חיים בעבודה, אלה עם הגישה של: "אני כל יכול, אני הכי טוב" וכו'? אבל אלה שעושים את זה בצורה מצחיקה ונחמדה? טוב, המורה שלנו לביולוגיה היא כזאתי :). והרי משפט פותח:
"יש מורים טובים בעולם - לכם יש אותי."
התחלנו לדבר על מערכת החיסון, ולמה על מערכת העיכול והרחם אין השפעה של מערכת החיסון - והמורה הגיעה למסקנה שזה משום שאלו מערכות חיצוניות (בעלות תאי אפיתל שדומים במבנם לתאי אפיתל של השכבה החיצונית של הגוף), ולכן אין עליהן השפעה של מערכת החיסון כי זו מערכת פנימית שפועלת רק על מערכות פנימיות אחרות. בכל מקרה, היא התחילה לדבר איתנו על עוברים ותינוקות, ולפני שידענו איך, היא זרקה לאוויר:
"אם יש משהו שאני רוצה שתזכרו לעוד הרבה הרבה זמן, גם אם תיכשלו בבגרות, זה שיאירה אמרה לכם את זה: אל תלדו ילדים בהפרשים של שש שנים! אני עשיתי את הטעות הזו פעמיים, ואני לא רוצה שתחזרו על זה שוב!" והיא צעקה את זה. צעקה את זה בכיתה אקוסטית להחריד (וגם להחריש...), כשיש בה בקושי שמונה תלמידים וחצי, וכל שאר הבניין שקט... אני מניחה שאנשים שמעו את זה :).
על כל מקרה, זה לא היה הסוף, הו לא זה לא... אחרי זה המשכנו לדבר על מערכת החיסון הנחמדה שיש לכל אחד בגוף, והיא הסבירה לנו שגם בחלב עוברים נוגדנים לאנטיגנים ולווירוסים.
"ולכן, אל תתנו לתינוקות שלכם לשתות רמדיה צמחית!" היא אמרה (היה לנו עניין עם רמדיה גם בשנה שעברה, היא נורא התרגזה מכל הנושא, ולכן אני מניחה שהיא הזכירה את זה שוב - היא פשוט לא שכחה מזה...), והכתה בידה האחת על ידה השנייה. "תוציאו ת'ציצי ותניקו את התינוקות שלכם!" ואז היא הוסיפה חטא על עוון על פשע: "תחלצו את הציצי ותתנו! אלוהים ברא ציצי כדי שתתנו לתינוקות שלכם! ולא, מי יודע איזה ברי ברי הם יחטפו?!"
אה... מורה נהדרת... אני כבר מצפה לשיעור הבא שבו אני ושוקולטה נעתיק ממשפטי החוכמה הקליטים והנבחרים שלה ליומנינו המסורים... :].
בכל מקרה, זה ההסבר של הכותרת. ולפוסט:
היום, שעתיים ראשונות - ביולוגיה.
שעה שלישית - טקס. טוב באמת שנזכרו לערוך אותו... ואני לתומי חשבתי שלא יהיה יותר טקס פתיחת שנה... כבר כמעט הסנפתי דמעה... אבוי... אבל אם לומר את האמת, הייתה שם מישהי ששרה שיר ממש ממש יפה ("אמן"? אולי...). מה שהצחיק אותי היה התקווה. את כל השיר שרתי בכיף ובסבבה, רגועה לגמרי. בשורות האחרונות ("...להיות עם חופשי באאאאאאארצנו, ארץ ציון ו..."), נתקעתי. כמעט התפוצצתי מצחוק כשהיינו צריכים לשיר "וירושלייייייייייייייייייייים", כי נזכרתי בשרת החינוך יהי-זכרה-ברוך-לעתיד היקרה שלנו :). זה כמעט פוצץ אותי שם באמצע התקווה האחרונה של כולנו לישועה מהטקס המסכן הזה... אבל לא נורא, השיר שההיא שרה היה ממש יפה. ממש ממש יפה ("אמן" קוראים לו? אולי...).
ובכן, כן, אהמ... שעה רביעית - ספורט. אני, אורטלוש', עוד ידידה ועוד מישהי מהכיתה התחלנו בחיפושים אחר המורה שלנו, למרות שלא נראה ולא נשמע כל זכר ממנה. איחרנו בארבע - ארבע! - דקות, כי היינו ברפת ולקח לנו זמן להגיע, אבל היא לא חיכתה לנו! חיפשנו אותה במשך חצי מהשיעור בכל ביה"ס (ואני מתכוונת להכל, מהקצה האחד שלו עד לקצה השני - ויש בי"ס...), ובמשך המחצית השנייה של השיעור היינו במזכירות, מנסות להשיג אותה בטלפונים. מה שלא היה, בסוף נגמר השיעור ואנחנו יצאנו משם עם פתק מסגנית המנהלת (!), שאישר לנו שלא היינו בשיעור בגלל תקלה ("לא הצליחו למצוא אותך ובאו אלי" - כתבה הסגנית).
שעה חמישית - אנגלית. אותה מורה מהשנה שעברה (יאי!!! ^^). היא הייתה מורה ממש ממש טובה, מהמצחיקות האלה שחושבות שהכל מגיע להן ושהן הכי טובות והכי מוצלחות (כמובן...). נו, המורות האלה לאנגלית... אני דיי בטוחה שבכל בי"ס יש אחת כזו... מה, לא? ס0?! הכיצד?! נו מילא, שלנו כזו :). בכל מקרה, מסתבר שזו לא הולכת להיות שנה קלה בכלל - הרבה מאוד בגרויות, ומי שלא מצליח במודולה E באנגלית ימשיך ללמוד בחמש יחידות אמנם, אבל יעשה בגרות של ארבע. באסה? אכן. רק נקווה ש"לי זה לא ייקרה"... בקיצור היה נחמד כמו תמיד.
שעה שישית - בלה!!! בלה, דובונת הגומי המתוקה שלנו, מורתנו למתמטיקה בעלת המבטא הכבד! הו, כמה התגעגענו (טוב, לא להגזים... back off...). בכל מקרה, התחלנו ללמוד טריגונומטריה.
זה לא משהו.
אבל מילא, העיקר שדובון הגומי שלי חזר אלי :). ים לא אוהב אותה, הוא אומר שחוץ מזה שהיא מצחיקה - שזה הדבר הטוב היחיד בה - הוא לא מצליח להבין אותה והיא לא אוהבת אותו. טוב, אני מניחה שכשאתה כזה טוב במתמטיקה, לא אכפת לך ללמוד הכל מהספר ולא מהמורה. אני מסתדרת איתה, וכל עוד שנינו מבינים מה קורה בכיתה - זה הכי טוב לדעתי :).
הפסקה של חצי שעה ואז -
שעה שביעית - היסטוריה. תגידו לי, מי תוקע היסטוריה בשעה שביעית?! בכל מקרה, המורה שלנו פשוט באה והתחילה לזבל לנו על הבגרות החדשה, ואיך היא בנוייה, ואיך שהשנה יהיה קשה יותר כי אין יותר שאלות מאגר!!! באסה :\ אבל מילא, לא נורא. פשוט נעבוד... אממ... קשה יותר?..
שעה שמינית - עוד פעם טריגונומטריה! יאי! (NOT!!!). אבל בלה חזרה, ובלה זה נחמד, בלה זה מצחיק. רק חבל שלא היה לי מחשבון, הרגשתי די עלובה... אבל לא נורא... היה בסדר, ויהיה בסדר :).
אחרי זה נגמר היום. השעה הייתה כבר שלוש וחצי, ונשארנו רק נו'ש, ים ואני כי בלה ביקשה מאיתנו להרים כיסאות. אז הרמנו כיסאות. ואז אני עליתי על הבמה. כן כן! יש לנו במה בכיתה, בדיוק איפה שיושבת המורה יש לנו במה באורך של איזה שלושה ארבעה מטרים, ברוחב של איזה שניים ובגובה של שלושים ס"מ בערך... זה כזה כיף!!! עליתי לשם והרגשתי כמו מלכת העולם! ואז גם ים עלה, וחיבק אותי. אמרתי לו שטריגונומטריה זה איכסה, ושמתמטיקה בסוף היום בכלל זה איכסה.
"עזבי אותך, מתמטיקה זה בסדר, במיוחד אם למדתי את כל זה כבר בשנה שעברה."
-_- כן, הם למדו את זה בשנה שעברה, הוא וכל התלמידים של כיתת פיזיקה... נו מילא, יהיה לי סיור איתם לטכניון יום אחד ועוד מעט גם יש לנו טיול שנתי! כן כן, גבירותי ורבותי! בעוד חודש עד חודשיים נצא לטיול שנתי! ואני חושבת שזה גם לא יהיה היחיד שלנו! משום שלא היה לנו טיול בשנה שעברה - משמע הם חייבים לנו טיול :).
בקיצור, היה לי כיף היום :). אני ממש שמחה שיש לי את הכיתה שלי, כי הרוב זה אנשים טובים, ואת השאר אפשר להפוך להיות אנשים טובים, אז זה לא כזה עניין שעכשיו הם לא הכי :). אני אוהבת את הכיתה שלי. אני אוהבת את ביה"ס שלי.
וננה גאון - הוא קיבל 99 בבגרות בהיסטוריה (לא כולל שכלול עם מגן, ככה הייתה הבגרות שלו!). ננה, גאון! מי גאון שלי? מי? ^^
אז זהו. המילה האהובה עלי להיום היא: אממ... יש כמה... אוקיי:
1. ביה"ס - שגרה זה טוב.
2. כיתה - אני אוהבת את הכיתה שלי.
3. חברים - חברים זה טוב.
4. חבר - ים זה טוב :] ואת הכי טוב שומרים לסוף, אז זה יהיה הכל לבינתיים.
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou