אלון לקח אותי אתמול למסעדה ולא היה מוכן לומר לי איזו ואיפה. היו לי שלושה ניחושים:
1. גרניטה - כי דיברנו לפני כמה זמן על זה שהייתי שם ואהבתי את המקום.
2. מקס ברנר - כי גם על זה דיברנו כבר כמה זמן (האמת שבאמת אני רוצה ללכת לשם מתישהו, מה שכבר אומר לכם שזה לא היה ניחוש נכון).
3. השדרה 34 - כי הוא אמר שזה באזור המרכז (אבל הוא לא אמר עד כמה מרכז). האמת שזה לא היה ניחוש טוב בכלל כי הוא אמר שהוא הזמין מקומות מראש ולא היה בכך צורך אף פעם בשדרה...
בסופו של דבר הגענו קרוב לניחוש השני שלי - הרצליה פיתוח - אבל שונה לגמרי... הלכנו למסעדה בשם קולומבוס, שיש בה את אחד הדברים הכי גאוניים בעולם - מסכי מחשב לכל שולחן!
שיחקנו במלא משחקים, אכלנו אוכל טעים במנות גדולות מספיק להשביע ולא גדולות מדי לחנוק. אני הזמנתי למנה ראשונה סלט בלקני (עגבניות בצד, ובלי נענע בבקשה!), למנה שנייה פסטה פנה עם רוטב רוזה (שמנת ועגבניות, טעים!), ועוגת מוות מתוק (שוקולד עם מוס שוקולד טעימה!), למנה אחרונה. ושתיתי מנגו.
אלון הזמין את אחד הדברים הכי טעימים שטעמתי לאחרונה: חלת בצל. זה פשוט בלילת בצל עם פירורי לחם שאופים בתנור וזה כל כך טעים... הוא הזמין את זה למנה ראשונה, מדליוני בקר ופירה למנה שנייה ומוס שוקולד ברנדי למנה אחרונה. והוא שתה לימונדה. המנות היו כל כך טעימות ומשביעות... וחגגו לנו עשרה חודשים ביחד עם זיקוק על המוס ושיר חמוד.
ושיחקנו במלא משחקים שיש שם במחשב השולחני שלהם... זה כזה גימיק גאוני.
אני חייבת לאלון המון המון תודה... הוא לקח אותי קצת מכל הבלאגן, נתן לי להנות קצת ואפילו שילם עלי את החשבון (עד כדי כך שכשהוא גילה שאין לו כסף קטן הוא יצא להוציא כסף מהכספומט בקצה הרחוב...).
אני אוהבת אותו... באמת באמת אוהבת אותו. אני לא יודעת מה הייתי עושה עם עצמי, עם המצב, בלעדיו...
אוף, ושוב נסעתי לשווא לירושלים, כי בוטלו לי השיעורים להיום והודיעו לי על זה רק אחרי שכבר הגעתי לפה... מעצבן כל כך... אוף!
אבל בכל מקרה הייתי חייבת לסיים דו"ח מעבדה (אחרון! אחרון אחרון אחרון!!!) ולהגיש היום, אז זה לא היה לריק שבאתי לפה... פשוט כל כך הולך לי לשעמם פה ביומיים הקרובים...
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou