אז, היום הזה נראה קצת לבן בשבילי :). קמנו בבוקר וגילינו שירד שלג. באינטרנט כתבו שלא יהיו לימודים, אבל מרצה הקורס שלנו (ביולוגיה מולקולרית 72332), כתב במייל שרק במידה ויהיה שלג וגם לא יהיה לו קהל, השיעור לא יתקיים. בתור מי שלמדו חדו"א בסיסית, הבנו שזה אומר שאנחנו צריכות ללכת ולבדוק אם באמת אין קהל... אז הלכנו לבדוק. יצאנו החוצה וגילינו שלא מדובר בקצת שלג, אלא דווקא בדי הרבה. הוא נכנס לי לנעלים והרטיב לי את המכנסים, אבל היה דווקא דיי נחמד.
כמובן שכשהגענו לאולם ההרצאות (שנמצא - כמה נוח - בקצה השני של האוניברסיטה), גילינו שאין שם נפש חיה. למעשה יכולנו להסיק את זה כבר מהרגע שבו הגענו פחות או יותר ללב הקמפוס וראינו שהוא שומם כמו מדבר שלג גדול, אבל החלטנו בכל זאת להמשיך ולראות את נפלאות השלג הירושלמי.
ולכן, אני אחנון אתכם בכמה תמונות ממקור ראשון (להלן, גלי ומצלמת הפלא שלה). הביטו והתפלאו:
הדרך לקמפוס, מושלגת כולה:
הגענו לאולם קנדה (אנחנו הכובשות, אנחנו הכובשות!), וזה מה שצילמנו שם:
ואני צילמתי את גלי בקנדה (לכבוש, לכבוש!!!), עם כישורי הצילום הלא-משהויים שלי:
בדרך חזרה עלה לי רעיון נחמד וזה מה שיצא ממנו:
עכשיו באמת אפשר לומר שעמדתי בלב השלג (אחח... השנינות...).
בכל מקרה, הגענו למסקנה שקר לנו (מאוד חכם בהתחשב בעובדה שירד שלג), ושאנחנו רטובות, והחלטנו לחזור לחדר החם והטוב (שיש בו חלון לא אטום וכל הקור חודר פנימה...). התחלנו בדרך חזרה, וזה מה שצילמנו אז:
וזהו זה...
אני מקווה שלכולכם היה שלג נחמד, ואם לא היה לכם שלג אז אני מקווה שלא היה לכם קר מדי.
שלכם,
hanyou