דברים דברים דברים...
כל כך הרבה דברים על הראש... צריך לשלוח מכתבים למחנכת כדי שתאשר לי לתת אותם לתלמידים בחלוקת תעודות, צריך לעשות עוד תרגיל באקולוגיה של אוכלוסיות, צריך לקום מהמיטה, צריך לאכול את החביתה, צריך לצחצח שיניים... או...
ולמי יש זין לכל זה בכלל?!
הקימו אותי שוב בשבע בבוקר לשיעור השלמה. ואז סיברו את אוזני לכך שגם בשבוע הבא הולך להיות לי יום ראשון ארוך, מבוקר עד ערב... זה כל כך מבאס, חשבתי שאולי - רק אולי - אלון יוכל לבוא לישון איתי פה... אבל לא, מבוא למדעי הצמח אמור לעניין אותי יותר מענייניו הפרטיים של אלון... אני בטוחה...
אבל מה שצריך לעשות, צריך לעשות. ואם זה אומר לשקוע בתהליך הפוטוסינתזה על פני לשקוע בחיבוק אוהב - אז היי, מי אני שאמחה?
אבל זה באמת הופך קצת לבלתי נסבל בזמן האחרון... וזה קשה ולא נעים... כל שיעורי ההשלמה האלה. והטיוטורית שלי בקורס של הסדנה הקלינית (כן, הקורס שבו אני מלמדת צוציקים מכיתה ז' שעה אחת בשבוע ושלוש שעות אחרי זה יושבת ובוהה בקירות), רוצה שנפסיד את אחת מההשלמות שלנו במולקולרית. וזה מעצבן אותי, כן זה מעצבן אותי. כי עם כל הכבוד אני שילמתי בשביל הסדנה הזו וזו זכותי להפסיד שיעור אם זה מתנגש לי עם ההשלמות שהן הרבה יותר חשובות לי מתלמידי כתה ז'.
על כל פנים, יש לי דברים חגשים להראות לכם:
סוס שעומד על זוג רגליו:
סוס שצוייר בעט - ונשר שהוסף מאוחר יותר ולא יצא משהו:
חד קרן עצבני:
הביולוגיות של 2007. מימין לשמאל - נטלי, כרמל, עדה, גלי ואני:
מערכת השעות המחודשת שלי, לא כוללת השלמות וקורסים בחינוך שיתחילו לי באמצע עקב הסטה במסגרת הקריאה כתוצאה ממוטציות מזדמנות/מזדיינות בסמסטר:
וזהו זה. עכשיו תתחפפו מפה.
שלכם,
hanyou