RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2008
דרושה ילדונת
כן, אני מודעת לעובדה שזה נשמע קצת סוטה... go on, laugh at me, אבל אני רצינית. והכי טוב - להתחיל מההתחלה.
יש לי מבחן בעוד... אהמ... יום. להלן - מחר (כן, וכל מה שיש לי לעשות זה לכתוב פוסט בבלוג שלי, ממש מעולה). לצורך העניין תכננתי לחזור ביום שישי בבוקר לאוניברסיטה כדי ללמוד ביום שבת, ראשון והיום (שני). אז גיליתי שדוד שלי וחברה שלו מתכוונים להגיע אלינו לסדר שני - שזה טו-אוב כי הם גרים במבשרת וזה שתי דקות בשבילם להוריד אותי באוניברסיטה בדרך חזרה. ככה תוכנן שבמקום לנסוע בבוקר, אני אסע איתם בערב.
needless to say שהסדר השני הלך ממש טוב (היה על האש ואין כמו טבעול על האש כדי לשמח לבב אנוש), ואפילו זכיתי לעוד כמה שעות חסד עם אלון שלי. בסוף הערב הוא הלך לבקר את ניר, ואני נסעתי עם דוד שלי וחברתו. כמובן שמייד נרדמתי, ובערך כל הדרך הייתי במצב של חצי-שינה, עד שהם העירו אותי ושאלו אם אני רוצה לבוא אליהם הביתה כי כבר מש מאוחר וחבל שאני אהיה שם לבד. מאחר ובאמת היה מאוחר, ומעולם לא הייתי בבית שלהם, הסכמתי לבוא ללילה אחד.
הגענו לבית שלהם - וזה פשוט הבית המדהים ביותר בעולם! אם הייתי צריכה לדמיין לעצמי את בית חלומותי - זה היה הבית. בקומה הראשונה פאטיו יפהפה, סלון ענק מחולק לשניים (פינת טלוויזיה ופינת ישיבה), מטבח, חדר שירותים כללי, חדר עבודה וחדר השינה של דוד שלי וחברה שלו. המדרגות עולות לקומה השנייה, מעוגנות במעקה מפוסל מדהים ביופיו של חיות בר שונות, ובקומה השנייה עצמה שני חדרי ילדים, חדר מקלחת, ושתי עליות לקומה השלישית בערך. הרצפה של אותה רומה עשויה עץ, ומכילה שני חדרי ילדים נוספים - בקיצור - תאווה לחיך!
ועכשיו קצת פרטים על המשפחה:
דוד שלי - גרוש עם בן המבוגר ממני בשנה, ועוד בן בכיתה ט'.
חברה של דוד שלי - גרושה עם בת 13, ובן 8.
הילדים של כולם לא היו בבית באותו יום, והילדים של החברה אמורים היו להגיע רק למחרת. לכן הוזמנתי - והסכמתי - להישאר עוד עד שיגיעו כדי לפגוש אותם.
באותו יום שנשארתי שם פגשתי את בן הדוד המבוגר, ויצאנו ביחד עם חבר שלו לאבו-גוש. מאוחר יותר גם הילדים של חברה של דוד שלי הגיעו, ואז נחלתי את אכזבת חיי:
הבת שלה - שבעצם אותה כל כך רציתי לפגוש והיא הכי עניינה אותי, נעלמה במהירות שיא מטווח הראייה שלי אל חדרה, ולא הוציאה משם את אפה עוד. הילד לעומת זאת... ישבתי איתו קצת על אוריגמי עד שנמאס לו ממני.
כל כך התאכזבתי שלא יצא לי לדבר עם הילדה יותר...
אז את שם,
אם את גרה במבשרת, אם את לומדת בביה"ס למוזיקה ליד האוניברסיטה, אם את בת 13, אם לאמא שלך יש חבר תימני שלו יש אח תאום (שהוא במקרה אבא שלי), ואם את קוראת את זה - צרי קשר, נורא רציתי לדבר איתך אבל פשוט נעלמת לי...
ואת, אם את מכירה מישהי כזו, תגרמי לה ליצור קשר, כי אין לי כוח לחכות עד המפגש המשפחתי הבא כדי לנסות שוב...
אני מניחה שמאחר ואת בת 13, בטח בדיוק נכנסת לכל עניין הבלוגים - אני מקווה שנתקלת בי בדרך איפהשהו...
עד כאן, באמת שאני צריכה להתחיל לעשות משהו עם עצמי בקשר למבחן הזה מחר אחרת יהיה רע מאוד,
שלכם,
hanyou
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou