The Silent Gallop
Life is a race, and I cannot keep the pace, so silently I gallop, revealing my trace |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2008
תהיות
אני לומדת עכשיו ("לומדת"...), למבחן בהתנהגות בעלי חיים - נראה לי אחד הקורסים הטובים היחידים בתואר הזה, אני נשבעת שהייתי צריכה להתעקש על פסיכולוגיה - ועלו לי בראש תהיות מתהיות שונות:
בבני האדם, הנקבה נולדת עם כל תאי הביצית בחייה (וגם מאבדת בכל חודש אחת, שלעולם לא תחזור). הזכר לעומת זאת, מייצר במשך כל חייו כמות זרע כה גדולה, כך שכל גבר במשך חייו מסוגל להפרות את כל הביציות של כל הנשים בכל העולם. סך הכל, כל מה שהנקבות צריכות זה גבר אחד בעולם - מה הפלא שיש יותר נקבות מזכרים?
וזה גם לא מפתיע למה גברים הם כל כך אופורטוניסטים, ונשים הן כל כך בררניות (בלי להתייחס ליוצאים מן הכלל). הרי הנקבה צריכה לחוס על כל ביצית וביצית - היא חייבת לבחור בטוב ביותר עבורה, כדי שהתכונות הטובות והמוצלחות ביותר יעברו לצאצאיה שלה ולא לצאצאים של השכנה המכוערת שלה. לעומת זאת הזכר - מה אכפת לו - הוא מסתובב לו, כולן רוצות אותו, הוא מפרה קצת פה, מפרה קצת שם, והכל הולך לו. הגנים שלו יעברו הלאה, מה אכפת לו מבררנות? בסופו של דבר, מי שמתרבה יותר יוצר צאצאים כשירים יותר (שלא כמו בנקבה). אם הוא מתרבה עם הרבה נקבות, מלא צאצאים יישאו את הגנים שלו, בעוד שנקבה שמזדווגת הרבה רק סוגרת את הדלתות לאחר שהסוסים כבר ברחו מן האורווה.
זה משהו שרואים בהרבה בעלי חיים, במיוחד בציפורים. אנשים ניסו להבין למה זה, ואחת הדיעות הייתה שהנקבה יודעת מה היא רוצה אפילו לפני שמה שהיא רוצה קיים. למשל, דגיגות יכולות לאהוב דגים עם זנב דמוי חרב למרות שבמין שלהן אין בכלל זנבות דמויי חרב לזכרים. אם מישהו במקרה יוולד עם זנב בצורה של חרב, הנקבות יעוטו עליו. אצל הדגיגות האלה - חרב גדולה פירושה זכר טוב יותר, והגודל דווקא כן קובע.
ועוד לא התחלנו לדבר על מתנות... מתנות בטבע יכולות להיות עניין קטלני. מתחילים מחגב שנותן לנקבה במתנה ערמה של חומר חלבוני עתיר אנרגיה, ממשיכים עם זבוב שנותן לזבובתו מתנת כלולות בדוגמת עש מסוג מסוים, וגומרים בגמלי שלמה, שאצלהן הנקבה מקבלת בצניעות מהזכר את ראשו כמתנת כלולות (הרי כולם יודעים שבעניינים האלה לא הראש הוא מה שחשוב, אז מה זה כבר משנה זכר בלי ראש כל עוד הוא יודע לזוז כמו שצריך?).
אז כן, אני קצת מחורפנת מההתכוננות למבחן הזה, ויש לי מזל שאני לקראת הסוף כי אני עוד צריכה להתכונן למבחן של היום שאחרי במיקרוביולוגיה (מי יודע על מה אני אכתוב לכם שם?!), ואני חושבת שאני צריכה קצת מנוחה...
אבל זהו זה, זה רק עוד שבוע וחצי של מרתון לסיום, ואחרי זה סמסטר ב', שהלוואי ויהיה קל יותר...
שלכם,
hanyou
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou