אז כן, בהמשך לשרשרת התגובות האחרונות בבלוג שלך, העליתי את הנושא בפגישת הסדנה שלי שהייתה אתמול. בסדנה הזו למעשה אנחנו מדברים על הוראה ודברים שקשורים לה. אז דיברנו קצת על בגרויות, בדיוק מה שאמרתי בתגובות שלי אצלך, והיום בבוקר קיבלתי את הכתבה הבאה מאחד מחברי הקבוצה:
נוכח ביקורת ממושכת על אופי בחינות הבגרות, החליטו ראשי משרד החינוך להגדיל את מספר השאלות הדורשות מהתלמידים הבנה וניתוח, בניגוד לכאלה הבוחנות רק ידע ושינון. השינויים יורגשו בבחינות במספר מקצועות כבר בשנת הלימודים הבאה (תשס"ט). במקביל, יוזמת קבוצה של בוגרי "מכון מנדל" הצעה לצמצם את מספר בחינות הבגרות לשלוש בלבד - באנגלית, מתמטיקה ולשון. היוזמה הוצגה באחרונה בפני השרה יולי תמיר.
השינויים באופי בחינות הבגרות הם חלק ממדיניות "האופק הפדגוגי" של משרד החינוך, המבקש לעבור משינון של מידע ללמידה המתמקדת בהבנה ובפיתוח החשיבה. בעניין בחינות הבגרות, המשמעות היא הוספת שאלות הדורשות לא רק יישום של החומר שנלמד, אלא סינתזה שלו ולעתים אף הערכה אישית של התלמיד עצמו. מדובר לדוגמה בשאלות פתוחות יותר, המאפשרות מספר תשובות נכונות. הציון הניתן על שאלות כאלה מתבסס על תהליך החשיבה שמראה התלמיד, ובודק למשל את איכות הנימוקים שהוא מביא בתשובתו. גורמים במשרד מציינים כי השינויים יהיו הדרגתיים, ויימשכו כ-4 שנים - עד שכשליש מהשאלות בבחינה יהיו "שאלות חשיבה".
לפי שעה דנים במשרד החינוך, בין השאר, בהוספת פרק "אנסין" - קטע שלא נלמד - בבחינות הבגרות בהיסטוריה, והעלאת המשקל הניתן לפרק זה בבחינה בספרות. כמו כן מתוכננת הוספת "שאלות חשיבה" בבחינות בכימיה, בגיאוגרפיה, ועוד. כך למשל בשאלה בגיאוגרפיה, העוסקת בצמצום החקלאות בישראל, מתבקשים התלמידים להציג נימוקים התומכים והמתנגדים לעמדה זו, וכן להביע - ולהסביר - את עמדתם האישית. באשר לשימוש ב"אנסין", מסבירה יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, פרופ' ענת זוהר כי הוא מאפשר "בדיקת יכולת של ניתוח ואינטגרציה של מידע, יישום ידע קודם בנסיבות חדשות, השוואה בין קטעי מקורות שונים, וכד'. היתרון הגדול שבאנסין הוא שאי אפשר לשנן את הפתרון הנכון".
חשש ללחץ אצל התלמידים
במשרד החינוך מתכננים לערוך בעוד כמה שבועות סדנה מיוחדת, שבה ישתתפו הצוותים המחברים את בחינות הבגרות, על מנת לתרגל את הניסוח החדש של השאלות. דוגמאות לשאלות אלה יפורסמו בתחילת שנת הלימודים הבאה, במטרה להכין את התלמידים לשינויים. גורמים במשרד הביעו חשש כי השינויים עלולים לגרום ללחץ בקרב חלק מהתלמידים, שהתרגלו למבנה אחר של בחינות. לדברי פרופ' זוהר, "אי אפשר להכניס שינויים גדולים בבחינות מבלי להכין כראוי את התלמידים".
במקביל לשינויים אלה, מגבשת קבוצה של בוגרי "מכון מנדל למנהיגות חינוכית", רובם מנהלי תיכונים, הצעה לצמצום מספר בחינות הבגרות. נציגי הקבוצה, הנעזרת בין היתר גם בחתן פרס ישראל לחינוך, פרופ' חיים אדלר, נפגשו לפני כשבועיים עם השרה תמיר. בנייר עמדה שחיברה הקבוצה, נכתב כי הבחינות משמשות "כלי ומדד פומבי יחיד להערכת בתי-הספר. משום כך, משועבדים מרבית הזמן והתשומות להשקעה בהתמודדות עם מדד זה. אחת התוצאות החמורות ביותר של מצב זה הוא טיפוח היחס האינסטרומנטלי ללימודים".
לפי ההצעה, משרד החינוך יהיה אחראי על שלוש בחינות בגרות בלבד - באנגלית, מתמטיקה ולשון (או אזרחות) - ואילו שאר הבחינות יחוברו ע"י המורים בכל מקצוע בתוך בתי-ספר השונים, בהתאם לאופי הלימודים בכל מוסד ובאישור מנגנון שיוסמך לכך. לדברי מנדי רבינוביץ', ממובילי הקבוצה, מטרת היוזמה היא "להציע למשרד החינוך קבוצת חשיבה בשאלת עתיד בחינות הבגרות".
ויש גם קישור לכתבה המקורית בוואלה!
אז לך, ולכולנו, נראה כאילו אנחנו אשכרה מתקרבים למשהו טוב יותר, בהצלחה לכולם עם הבגרויות ובלעדיהן!
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou