The Silent Gallop
Life is a race, and I cannot keep the pace, so silently I gallop, revealing my trace |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
דברים
הרבה זמן שלא כתבתי כאן כלום חוץ מחלומות ורחמים עצמיים. אז אם כבר התחלנו במסורת - למה לא להמשיך?
חבר שלי עוזב אותי לטובת פאריס! טוב, הוא לא באמת עוזב אותי... הוא בחיים לא יעזוב אותי (לפחות ככה אני מקווה), אבל הוא נוסע להופעה לשמונה ימים, החל ממחר.
החבר הכי טוב שלו והוא טסים מחר בחמש, ואני ממש לא יודעת איפה לקבור את עצמי... שמונה ימים בלי קשר איתו (הוא מתעקש להתקשר מחו"ל, אני מתעקשת שבמקום לבזבז כסף על להתקשר אלי שיקנה לי איזה בושם יפה). זאת אומרת שהוא חוזר בשלישי הבא, ואני אראה אותו רק בחמישי הבא...
אז ככה זה הולך, יש לי סופ"ש אחד לעשות בו מה שאני רוצה, ואני צריכה למלא אותו בדברים שאפשר לעשות בלי אלון. ולהלן הרשימה המתוכננת:
1. ללכת עם שיר למספרה כדי ביום שישי ב-10:00 בבוקר.
2.. לעשות רגליים (כן, אני יודעת שאני יכולה לעשות את זה גם עם אלון, זו לא הנקודה - אני צריכה לעשות את זה, איתו או בלעדיו!)
3.לנקות את כל פסלוני הסוסים ואת כל המדפים שלי. כבר יותר משנה לדעתי שלא עשיתי את זה ומסת האבק בחדר בטח השתוותה (לפחות), למסת הפסלונים... אני באמת חייבת לעשות משהו עם החדר המוזנח והמסכן שלי... צעד גדול יהיה להיפטר מהשולחן הענק שעומד לי ותופס לי חצי מהחדר (היה אמור להיות עליו מחשב, אבל שרפתי לאהרון את הצורה באופן מסתורי וסאדיסטי למדי בעבר).
4. לנסוע עם אמא שלי לאנשהו (שוק, יד שניה, משהו!). כבר מזמן שלא עשינו דברים של בנות ביחד.
5. להיפגש עם אנשים? אם יהיו אנשים ואם יהיה משהו מעניין לעשות איתם אז אני מניחה שכן.
6. לראות סרט עם אבא, כי המון זמן שלא בילינו זמן איכות ביחד ואני מתגעגעת כבר!
7. לעשות סיבוב ע-נ-ק בכל פרדס חנה עם הכלבים שלי - הם מחכים לי כבר מאז יוני שעבר, המסכנים...
אני חושבת שזהו... זה דיי מכובד בהתחשב בעובדה שאני נמצאת בבית באופן פורמאלי רק שישי-שבת (חמישי זה לא נחשב כי אני מגיעה ממש מאוחר, אבל אולי אני אצליח לנקות את הפסלונים כשאני עוד אהיה ערה).
חוץ מזה החיים דיי טובים... אני נורא אתגעגע לאלון, אני בטוחה שאני אתחרפן מזה ממש... זה שמונה ימים של לא לדבר איתו ולדאוג לו (כל כך הרבה דברים עלולים להשתבש - הטיסה הלוך, הטיסה חזור, הוא לגמרי לבד שם - חוץ מחבר שלו). לפחות הוא יודע צרפתית, זה אמור לעזור לו להסתדר שם (במיוחד לאור העובדה שהוא נוסע לצרפת.
לגמרי שכחתי לכתוב לשם מה הוא נוסע. בשתי מילים: Iron Maiden.
ובקצת יותר מילים: הוא נוסע להופעה שלהם - הגשמת חלום אחד מיני רבים!
אני אאחל לו דרך צלחה...
שלכם,
hanyou
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou