The Silent Gallop
Life is a race, and I cannot keep the pace, so silently I gallop, revealing my trace |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2008
טיפים לציור - ההמשך
כתבתי את הפוסט הזה כבר פעם אחת - אבל הוא מת, אז אני אכתוב אותו שוב.
נזכרתי בפוסט הזה אחרי שסיימתי לצייר את הציור הזה שהותחל עוד בכיתה י"ב. סיימתי אותו כשאלון היה בחו"ל, בעודי ישובה בלבוש מינימלי בסלון, מאזינה לטלוויזיה ומציירת במרץ. אבל זה לא באמת מעניין אתכם נכון? (אלא אם כן אתם אלון ואתם רוצים לדעת למה ישבתי בלבוש מינימלי בסלון - היה חם טוב?!)
החלטתי להמשיך עם המסורת, ולאחר שדיברנו על הדמויות (MAIN), נמשיך אל הרקע (BLAT).
שמתי לב שלא צילמתי את הציור לפני שצבעתי את העצים וחבל, אבל אני לא בטוחה שממילא היו רואים אותם ברזולוציה של הצילום הזה (עדיין אין לי סורק של A3). בכל מקרה, מה שנוסף פה הוא עצים במיקמים דיי בנאליים. הבנאליות נשברת פה ושם על ידי מטפס (שמאל), ענף עם עלים (אמצע), וגזע נפול (שמאל). חוץ מזה, צבעתי כל גזע בשני צבעים שונים כדי ליצור שונות. הצביעה הזו, עם זאת, לא מיוחדת במיוחד ולא השקעתי בה ממש. אם זה היה אמור להיות החלק העיקרי - סביר להניח שהייתי משתמשת ביותר צבעים, שזה הדבר המומלץ לעשות. יש נקודות ברקע הלבן שאתם אולי לא מבינים מה הן עושות שם, אבל אם התמונה הייתה קצת יותר מפוקסת, הייתם רואים שמדובר בעיניים שיביטו מאוחר יותר מהאפלה. במחשבה שנייה הייתי צריכה לעשות אותן גדולות יותר, עם הצביעה של הרקע הן דיי יעלמו. כרגע זה נראה בסדר, אבל לא כמו שזה אמור היה להיות. הייתי יכולה להשאיר את זה ככה אם היה מדובר ביער לא סבוך במיוחד, כשמסביב שלג. אבל זה לא המצב.
זה המצב הסופי של הציור הזה. מה שעשיתי היה לצבוע את הרקע בגוונים כהים. כמו בשלב העיטות, גם כאן השתמשתי בטכניקה שאני קוראת לה "רבדים". ההבדל הוא שבמקום להתחיל מהרובד שהכי קרוב לזה שהכי רחוק מה"מצלמה", התחלתי מהכי רחוק והתקרבתי. כך למשל, הרווחים בין העצים נצבעו ראשונים בצבעי עיפרון בגווני חום,ירוק ככה, כחול כהה ושחור. לאחר מכן העצים הרחוקים יותר נצבעו בקריון שחור, וכך המשכתי לעצים הקרובים יותר, למטפס והענף. כל שכבה נוספת של צבע מכהה את זו שקדמה לה ויוצרת את אשליית העומק של הציור. כמו שאתם רואים (או יותר נכון לא רואים), העיניים פחות או יותר נעלמו - לא משנה כמה ניסיתי להדגיש אותם. לכן אם רוצים לתת אפקט כזה רצוי לעשות אותן גדולות יותר. שלא כמו במקרה הזה, לא צבעתי בשחור גם על הדמויות - טעות עושים רק פעם אחת, פעמיים לכל היותר.
וזה הכל אני מניחה...
אני עדיין מודאגת מיום חמישי, אבל פחות. אנשים מרגיעים זה טוב :).
ברוח הפוסט הקודם בנושא, המילה האהובה עלי לפוסט זה היא: ציור. לכו תצטיירו! :).
שלכם,
hanyou
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou