The Silent Gallop
Life is a race, and I cannot keep the pace, so silently I gallop, revealing my trace |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2008
בית
אני רוצה הביתה, באמת באמת רוצה הביתה.
אנשים יכולים לצחוק עלי, לצעוק עלי שאני לא יודעת בכלל מה זה לרצות הביתה, לא לישון וכו' וכו' וכו' ועד כמה אני מזליסטית - אבל אני פאקינג רוצה הביתה.
להלן ה-to do list שלי לחודש הקרוב:
1. לסיים דו"ח מעבדה ב"נוירוביולוגיה ומדעי המוח" עם עוד שתי שותפות.
2. לסיים עבודה ב"הוראה בכיתות הטרוגניות" (מזל שהתחלתי אותה, אולי אני אמורה לשבת עליה במקום לכתוב פה?).
3. לעשות עבודה עם שותפה ב"יחסי גומלין צמח פתוגן". אלוהים, איך אני שונאת שנותנים עבודות במקום מבחנים - have mercy, בחייכם...
4. לעשות שני מועדי א' יום אחרי יום - כל זה יומיים אחרי סיום הסמסטר (מסתיים ב-4.8, המבחנים ב-6 וב-7).
5. לעשות את כל שאר מועדי א'.
6. לא לעשות מועדי ב' - חייבת להימנע מזה בכל אופן.
7. לצאת מפה כבר.
אלוהים, אני כל כך מחכה כבר לסוף הסמסטר - על כל המבחנים (בבקשה לא מועדי ב'!). ניר קנה לי את הספר "הריפוי של שופנהאוור" (של ארווין יאלום), ואני קוראת שם על בנאדם חולה סרטן שכל החיים שלו הסתכל קדימה ולא הבין מה הוא מפספס. ואני מפחדת שגם אני עושה את זה עכשיו, או בכלל. תמיד חושבת הלאה - כמה כיף יהיה כשהסמסטר יסתיים, כשהשנה תסתיים, כשהתואר יסתיים. תמיד יש משהו טוב יותר להגיע אליו... תמיד יש לאן להתקדם, אבל איפה ההנאה מהעכשיו? תמיד עכשיו רע יותר, בעבר היה טוב ובעתיד יהיה טוב. אבל מה עם ההווה?
מפחיד קצת לחשוב על זה. וניר בדיוק אמר בשישי שמה שקורה בהווה בעצם לא קורה, כי ההווה קצר מדי בכדי להכיל אירוע - כל אירוע - בשלמותו. אני אוהבת פילוסופיה אבל לפעמים זה מפחיד אותי...
אני באמת רוצה לסיים את הלימודים האלה, אבל אולי אני רצה מהר מדי? רוצה לסיים את זה מוקדם מדי? אני צריכה לשקול את המחשבה הזו. ולקראת מה אני רצה בכלל? אני באמת רוצה להיות מורה עד כדי כך? אני אולי מאמינה שכן, אבל במחשבה לעומק, אני לא באמת יודעת.
זה כמו שאלון שאל אותי פתאום מה יתאים לו ללמוד לאוניברסיטה - ממתי נהייתי מישהו שמייעץ בנושאים האלה, אני עדיין מרגישה שאני לא מבינה בזה מספיק בעצמי. אבל מהיכרות איתו אמרתי לו בהתחלה את מה שהוא בעצמו חשב: ביולוגיה, פסיכולוגיה או מחשבים (אל תשאלו אותי איך, אני יודעת שהקשר בין כל השלושה דיי מקרי). בנוסף הצעתי לו פסיכוביולוגיה (שתי ציפורים במכה אחת), ויחסים בינלאומיים. הקטע המצחיק הוא שדווקא מזה הוא הכי התלהב. האמת שיש לו ממה - הוא דובר צרפתית, אנגלית ועברית ברמה של שפת אם (שזה כבר נותן לו קרדיט), הוא אינטלקטואל (מהבחינה שהוא מבין הרבה בהרבה תחומים), והאמת שאפילו אני חושבת שזה יכול להתאים לו. הוא בנאדם הרבה יותר הומני מאשר ריאלי.
אז עוד 10-12 חודשים, ייתכן שהוא יחליט. או שאולי לא... נראה כבר.
אני באמת רוצה לצאת מפה.
וזו הפעם האחרונה בתואר הזה שאני לוקחת קורסים שנוגעים לצמחים - אלה הקורסים הכי גרועים שקיימים (במיוחד הקטנים שנותנים שלוש נקודות זכות). מאחר ואף אחד כמעט לא נרשם אליהם (מעניין למה...), המרצים מרשים לעצמם להיות גרועים וזה לא משהו...
מילא,
זה הכל להפעם.
שלכם,
hanyou
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou