The Silent Gallop

זה לכאן

פינקים

יש לי כלוב ובו ששה פינקים. למעשה התחלתי משניים שלא הפסיקו להטיל ביצים. אמא אמרה שצריך למסור חלק אז לא התנגדתי כל עוד אני אבחר את מי שאני רוצה להשאיר. השארתי את האמא והאבא של כולם – אם הם הטילו כל כך הרבה כנראה שיש בהם משהו ששווה לשמור. הם המשיכו להטיל ואני המשכתי למסור, אבל תמיד שמרתי שיהיו לי ששה בכלוב. אחרי הכל, זה כלוב דיי גדול ויש בו מקום ליותר משש ציפורים קטנות.

מי שלא יודע מה זה פינק מבוית יוכל לחשוב על ציפור ענקית כמו איזה קוקטייל לפחות, אבל אני לא אוהב קוקטיילים – הציציות שלהם מפחידות אותי מדי. אבא אמר שדרווין עצמו – ממציא האבולוציה – המציא הרבה מהדברים שלו אחרי שראה כמה פינקים בטבע. אני אוהב את הפינקים שלי ולא רק כי הם עזרו לדרווין, אלא כי הם קטנים וחמודים.

בהתחלה לא ידעתי מי זו אמא פינק ומי זה אבא פינק (ככה אני קורא לזוג הפינקים הראשון שקיבלתי),אבל אחרי שאבא הסביר לי זה נהיה דיי פשוט. לאבא פינק יש לחיים כתומות וגם מקור כתום, ולאמא פינק יש רק מקור כתום. בטבע האמהות לא כאלה יפות כמו בבני אדם, והבנים כן. אמא אומרת שזה רק כי בטבע הבנים צריכים לעשות את רוב העבודה והבנות רק צריכות לבחור. אני חושב שזה פשוט כי בטבע לא צריך לשים איפור ולכל אחד טוב איך שהוא נולד.

לאחרונה היו כמה בעיות עם אבא פינק. בהטלה האחרונה אמא פינק קצת פישלה ואחד הגוזלים שבקע גדל להיות לבן לגמרי. כשראיתי את זה הייתי מאוד מופתע ורצתי לאבא ואמרתי לו שמישהו טבל לי את הגוזל במים עם אקונומיקה ושאם אמא תתפוס את מי שעשה את זה היא מאוד תכעס כי היא שונאת שמתעסקים לה עם האקונומיקה ומכתימים את הבגדים (למרות שאני באמת לא יודע איך אפשר להכתים בגדים בלבן).

אבא צחק עלי ואמר לי שכשאני אהיה גדול ואלמד בבית הספר אני אדע שיש לפעמים משהו כזה שקוראים לו מוטציה ושזה יכול לגרום לפינקים להיות לבנים. אז נרגעתי, והלכתי להסתכל על הפינק המוזר. אלא שכשהגעתי לכלוב, לא כל כך מצאתי את הפינק הזה, וגם לא את אבא פינק. שניהם היו בתוך תא ההטלה ואבא פינק עמד מעל הלבן וניקר אותו. צעקתי ומיהרתי לקחת את הלבן בידיים ולהרחיק אותו מאבא פינק. "אתה אבא פינק רע!" קראתי. "רע!"

אבא פינק רק הביט בי ומצמץ פעמיים לפני שיצא מתא ההטלה. הלבן היה דיי בסדר אז החלטתי שלהכניס אותו בחזרה לכלוב עם כל האחים שלו יכול להיות רעיון טוב, אבל ברגע שניסיתי את זה אבא פינק תקף אותו שוב. החלטתי שלמרות שזה ממש עצוב לתת פינק כל כך מיוחד, אני אהיה חייב לוותר עליו כי אי אפשר לתת לאבא פינק להמשיך לנקר אותו. אם זה ימשיך ככה הלבן יהפוך לוורוד כי ינשרו לו כל הנוצות וגם ככה כבר יש לו כמה קרחות. הוצאתי אותו לקופסה אחרת ומסרנו אותו ביום שאחרי.

אבא פינק היה רגוע לזמן מה, אבל אז הגוזלים התחילו להתרבות ביניהם ולהטיל ביצים, וגם להם נולדו גוזלים קטנים. ואז אבא פינק התעצבן – כי מי הם בכלל אותם גוזלים קטנים שמעיזים להטיל לו ביצים מול העיניים כשלו ורק לו מותר? אז הוא התחיל להתעצבן ולנקר כל מי שהתקרב אליו, אפילו את אמא פינק.

בהתחלה פשוט הוצאתי חלק מהם ומסרתי, אבל הוא לא היה מוכן להפסיק והמשיך לנקר כל אחד. הוא פשוט איבד את דעתו והשתגע. ניסיתי לדבר איתו, לומר לו שהוא צריך ללמוד לחלוק למרות שהוא אבא פינק ומגיע לו יותר.

אמרתי לו שאפילו אני יכול לחלוק חדר עם עוד שני אחים, ושבאופן יחסי מאחר ואנחנו יותר גדולים מפינקים, למרות שגם החדר שלנו גדול הצפיפות היא אותו דבר כמו בכלוב שלו. הוא לא היה מוכן להקשיב, ואמא אמרה שאני מנסה לחינם ושהוא סתם מנסה להיות טריטוריאלי (שזו מילה שבדקתי וזה אומר להיות קנאי לגבי השטח שלך). היא אמרה שגם אני לפעמים כזה כשאני לא נותן לבני דודים שלי לשחק לי בחיילים מפלסטיק.

אמרתי לה שזה לא אותו דבר ושאני לא נותן להם רק כי הם תמיד הורסים הכל, והיא ענתה שגם אבא פינק חושב שהם יהרסו הכל אם הם יתרבו במקומו. לא הבנתי את זה והמשכתי לדבר איתו.

אמרתי לו שגם אבא שלי לא תמיד מוכן שאני אכנס לחדר של אמא ושלו ואשחק לו במסרקים של השיער אבל שבדרך כלל לא אכפת לו ושהוא תמיד אוהב שאני מתגנב להם למיטה בימי שבת בבוקר.

הצעתי לאבא פינק לישון בתא ההטלה ולתת לגוזלים להיכנס ולראות אם אולי ככה הוא יוכל להשלים איתם. אפילו הכנסתי אותו פנימה יחד עם עוד גוזל כדי לנסות, וסגרתי את הפתח עם חתיכת עץ. ביום למחרת כשפתחתי את המכסה, ראיתי שרק אבא פינק נשאר בחיים. נורא כעסתי ונתתי לו מכה עם האצבע על המקור. "אבא פינק רע!"

אבא אמר שלא הייתי צריך לעשות את זה כי זה היה כמו להתגרות באבא פינק. אני לא חושב שפינקים יודעים כשמתגרים בהם אבל אולי אני טועה. כשחזרתי הביתה באותו יום גיליתי שאבא פינק ניקר עוד שני גוזלים, ולמחרת הוא ניקר עוד אחד שמת.

עכשיו כבר ממש כעסתי. אבא פינק אולי חושב שהוא המנהיג, אבל הוא לא יודע שאני זה שנותן לו את האוכל (אולי חוץ מאשר כשאני לא נמצא בבית הרבה זמן ואז אמא ממלאת מקום שלי), שאני זה שמחליף לו את הנייר שבתחתית הכלוב ודואג שהמים שלו יהיו נקיים ומשתדל שהילדים שלו לא יציקו לו. לאבא פינק הייתה חוצפה ממש גדולה.

כל כך כעסתי שתפסתי את אבא פינק וניערתי אותו קצת. הוא נורא נבהל והתפתל וצייץ אבל זה רק עצבן אותי יותר אז המשכתי לנער אותו. אבא פינק ניסה לפרוש את הכנפיים שלו ולברוח אז הצמדתי לו אותן עם היד השנייה שלי והמשכתי לנער. בסוף אבא פינק הפסיק לצייץ ולנסות לברוח ונראה היה כאילו הוא ממש מותש. חשבתי שהוא למד את הלקח שלו אז החזרתי אותו לכלוב, והוא נשאר לשכב לישון.

בבוקר למחרת הוא עדיין לא קם, וכשאבא עבר ליד הכלוב בדרך לעבודה, הוא קרא לי ואמר שעוד פינק מת. רצתי מהר כדי לראות אם אבא פינק חזר להיות אבא רע, אבל גיליתי שאף גוזל לא נפגע. "זה רק אבא פינק, אבא. הוא לא מת, הוא רק נח כי אתמול לימדתי אותו שזה לא יפה לנקר את הילדים שלו."

אבא הסביר לי שאם לוחצים חזק על ציפור כל כך קטנה היא מפסיקה לנשום, ושזה גורם לה למות. אני חשבתי שרק נקירות הורגות ציפורים אבל כנראה שטעיתי. אבא אמר שאולי אני צריך חיה יותר גדולה ופחות עדינה, כמו כלב נניח. הוא אמר שהוא ידבר עם אמא על זה ושבינתיים עדיף שאני לא אכניס ידיים לכלוב אלא רק אתן לציפורים אוכל מבחוץ.

הזכרתי לאבא שזה לא ציפורים אלא פינקים, ושרק התכוונתי ללמד את אבא פינק לקח שלא יפגע בילדים שלו. אבא ליטף לי את הראש ואמר שהוא מבין, אבל שיש לי עוד הרבה מה ללמוד ושהוא יסביר לי כשהוא יחזור מהעבודה.

נשארתי לבד ליד הכלוב עם אבא פינק המת והפינקים האחרים שעמדו מסביב והסתכלו בי בעיניים ממצמצות. אבא פינק חשב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה עם הילדים שלו. ואני חשבתי שאני יכול לעשות מה שאני רוצה עם אבא פינק. פתאום נתקפתי פחד עמוק – מה אם מישהו יחשוב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה איתי?

אבל זה לא הגיוני, כי אני המנהיג – אמא ואבא פינק הם רק ההורים של הפינקים, אבל אני המנהיג שלהם. אני זה שנותן להם אוכל ומים ומנקה להם. אז מה אם אין יותר אבא פינק? אני אבחר מישהו אחר להיות אבא פינק חדש. אני יכול לבחור ולהחליט – אלה רק ציפורים.

ובכלל, בדקתי ודרווין לא השתמש בפינקים, הוא השתמש בפרושים ופינקים זה רק סוג של פרוש שלא היה קיים איפה שדרווין היה. הם לא שווים הרבה אבל הם שלי, ואני מחליט עליהם. אני לא רוצה כלב, אני רוצה את הכלוב שלי ובו ששה פינקים שאני שולט בהם. רק צריך להוציא את אבא פינק ולקבור איפה שהוא – אולי ליד החדר שלי, אני אחליט כבר מאוחר יותר.

בהצלחה לכולם,

שלכם,

hanyou