The Silent Gallop

אוקיי, אז דיי סיימתי עם העבודה בצמח פתוגן. כן כן, אותו דבר מאוס ודוחה שלא רציתי לעשות בכלל... לקחתי בתור שותפה מישהי שבכלל רצתה להוריד את הקורס מהשנתון (כנראה מתוך הזדהות איתה - גם אני חשבתי על זה), אבל ביחד עשינו את זה ואנחנו ממש על היישורת האחרונה לקראת סיום והגשה של העבודה המזדיינת הזו!

וחוץ מזה נשאר לי בפוטנציה עוד מבחן אחד (בהנחה שאני לא אעשה מועדי ב'). אחרי זה - סיימתי את שנה ב'!!!

אני לא מאמינה, אני בת 20 וסיימתי שנה ב' באוניברסיטה!!!

בא לי לקפוץ במקום כמו גרופי שרואה את האמן האהוב עליה, בא לי לבכות מאושר, בא לי לישון כל היום...

אבל, אני כנראה אתחיל לעבוד עם אבא שלי שוב, שזה אומר לקום בחמש בבוקר כל יום ולחזור הביתה בשש בערב, ככה שלישון אין מצב, לקפוץ במקום לא יהיה לי כוח. לבכות אולי כן, עם זאת :P.

אוף, אני כל כך מרגישה הקלה אחרי כל הבלאגן של השנה הזו עם השביתה והכל. הכל היה כל כך לחוץ ודחוס, ואני פשוט שמחה שזה הולך להיגמר בקרוב... כל כך כל כך שמחה...

אולי אפילו יהיה לי יותר זמן בשנה הבאה לשטויות שלי כמו רכיבה, ציור, כתיבה... אולי יהיו לי סופסוף חיים!

יאי!

יהיה טוב.

שלכם,

hanyou