לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Silent Gallop


Life is a race, and I cannot keep the pace, so silently I gallop, revealing my trace


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2018    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

טיפים לציור - ההמשך


כתבתי את הפוסט הזה כבר פעם אחת - אבל הוא מת, אז אני אכתוב אותו שוב.
נזכרתי בפוסט הזה אחרי שסיימתי לצייר את הציור הזה שהותחל עוד בכיתה י"ב. סיימתי אותו כשאלון היה בחו"ל, בעודי ישובה בלבוש מינימלי בסלון, מאזינה לטלוויזיה ומציירת במרץ. אבל זה לא באמת מעניין אתכם נכון? (אלא אם כן אתם אלון ואתם רוצים לדעת למה ישבתי בלבוש מינימלי בסלון - היה חם טוב?!)
החלטתי להמשיך עם המסורת, ולאחר שדיברנו על הדמויות (MAIN), נמשיך אל הרקע (BLAT).



שמתי לב שלא צילמתי את הציור לפני שצבעתי את העצים וחבל, אבל אני לא בטוחה שממילא היו רואים אותם ברזולוציה של הצילום הזה (עדיין אין לי סורק של A3). בכל מקרה, מה שנוסף פה הוא עצים במיקמים דיי בנאליים. הבנאליות נשברת פה ושם על ידי מטפס (שמאל), ענף עם עלים (אמצע), וגזע נפול (שמאל). חוץ מזה, צבעתי כל גזע בשני צבעים שונים כדי ליצור שונות. הצביעה הזו, עם זאת, לא מיוחדת במיוחד ולא השקעתי בה ממש. אם זה היה אמור להיות החלק העיקרי - סביר להניח שהייתי משתמשת ביותר צבעים, שזה הדבר המומלץ לעשות. יש נקודות ברקע הלבן שאתם אולי לא מבינים מה הן עושות שם, אבל אם התמונה הייתה קצת יותר מפוקסת, הייתם רואים שמדובר בעיניים שיביטו מאוחר יותר מהאפלה. במחשבה שנייה הייתי צריכה לעשות אותן גדולות יותר, עם הצביעה של הרקע הן דיי יעלמו. כרגע זה נראה בסדר, אבל לא כמו שזה אמור היה להיות. הייתי יכולה להשאיר את זה ככה אם היה מדובר ביער לא סבוך במיוחד, כשמסביב שלג. אבל זה לא המצב.


זה המצב הסופי של הציור הזה. מה שעשיתי היה לצבוע את הרקע בגוונים כהים. כמו בשלב העיטות, גם כאן השתמשתי בטכניקה שאני קוראת לה "רבדים". ההבדל הוא שבמקום להתחיל מהרובד שהכי קרוב לזה שהכי רחוק מה"מצלמה", התחלתי מהכי רחוק והתקרבתי. כך למשל, הרווחים בין העצים נצבעו ראשונים בצבעי עיפרון בגווני חום,ירוק ככה, כחול כהה ושחור. לאחר מכן העצים הרחוקים יותר נצבעו בקריון שחור, וכך המשכתי לעצים הקרובים יותר, למטפס והענף. כל שכבה נוספת של צבע מכהה את זו שקדמה לה ויוצרת את אשליית העומק של הציור. כמו שאתם רואים (או יותר נכון לא רואים), העיניים פחות או יותר נעלמו - לא משנה כמה ניסיתי להדגיש אותם. לכן אם רוצים לתת אפקט כזה רצוי לעשות אותן גדולות יותר. שלא כמו במקרה הזה, לא צבעתי בשחור גם על הדמויות - טעות עושים רק פעם אחת, פעמיים לכל היותר.
וזה הכל אני מניחה...

אני עדיין מודאגת מיום חמישי, אבל פחות. אנשים מרגיעים זה טוב :).
ברוח הפוסט הקודם בנושא, המילה האהובה עלי לפוסט זה היא: ציור. לכו תצטיירו! :).
שלכם,
hanyou
נכתב על ידי hanyou , 15/7/2008 20:51   בקטגוריות טיפים לציור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hanyou ב-20/7/2008 20:50
 



טוב, אני מוותרת...


אין לי כוח לחכות עוד עד שאני אסיים את הפרוייקט, לכן כדי להרגיש טוב עם עצמי אני אחלק אותו לשני חלקים:

1. הדמויות (MAIN).

2. הרקע (BLAT).

 

וזה יהיה הפוסט הראשון, על הדמויות (רק להזכירכם - MAIN):

 

ובכן, שימו לב לעיטות הזה. השתמשתי פה בעטים מסוג 0.4 ו-0.5 (רק כדי להבהיר - לא ציירתי איתם, עיטות היא פעולה שמבצעים לאחר ציור עם עפרון...). 0.4 הוא עט מצוין לפרטים קטנים כמו עיניים או פה (שפתיים, לשון, שיניים). אלו כל הפרטים שחייבים לתת להם את תשומת הלב המגיעה להם, כי הם יכולים נורא להתפקשש אם לא מקדישים להם זמן, מחשבה, מאמץ ועט 0.4 טוב :). עט 0.5 הוא מעט יותר עבה, ולכן הוא טוב יחסית לביצוע עיטות ראשוני של "המסגרות" - כל פרט שמשתרע על שטח נרחב (שיער, חלקי גוף וכו'). רק הערה: כשמעטתים ציור בגודל של A3, החשיבות של עט מסוג 0.4 מתגמדת כי הדף ענק ולכן סביר שגם הציור עצמו ייצא ענק פחות או יותר. על כל פנים, אני תמיד מעדיפה להתחיל מהדק ולעבור - במידת הצורך - לעבה.

 

 

מה יש לנו כאן? זה כבר עיטות מאוחר יותר. שימו לב למה שעשיתי - הדגשתי כמעט את כל הפרטים החיצוניים, ואת הקווים הפנימיים השארתי לא מעובים. הטריק פה הוא לדעת איזה קווים צריך לעבות ואיזה לא. פה אני לא יכולה ממש לעזור, כי זה בסך הכל עניין מאוד אישי. אני תמיד מסתכלת על מה שאני מכנה "הרבדים". נניח שיש את היד של ג'ורג'. היא נמצאת קרוב יחסית ל"מצלמה", ולכן אני אעבה אותה. זה בעצם, הרובד הראשוני של הציור. מה אחריו? החזה של ג'ורג' - גם את הקווים החיצוניים שלו עיביתי. ואחר כך: הפנים, האוכף, ורעמת הסוסה. ממשיכים כך עד שמגיעים לרובד האחרון של האלמנטים המרכזיים בציור. בנוף למשל לא הייתי מדגישה את הפרטים האלה. אסור לשכוח את ההבדל שבין ה-MAIN וה-BLAT (הרקע, למי ששכח). שימו לב גם, שהעיטות הנוסף הזה נותן נופך משני לתמונה, יש הרגשה של דברים קרובים יותר ורחוקים יותר. ביחס לצילום הקודם, כרגע הציור נראה הרבה יותר מושקע ופחות דל מאשר מה שהוא היה קודם. לפעמים, כשמתחילים לצייר משהו הוא נראה לא טוב במיוחד, אבל צריך תמיד לחשוב איך הוא ייראה אחרי העיטות - אולי זה רק נראה רע בלי הדגשה מסויימת של פרטים כלשהם. עוד הערה: שימו לב שאת הקפלים בבדים השארתי דקים ביחס לשאר הקווים. בעיקרון הקווים האלו צריכים להיות כמה שפחות מורגשים. לא שלגמריי לא תהיה נוכחות שלהם בציור (הציור ייראה דל בלי הקפלים), אבל אין שום צורך לעבודה אותם, זה לא כאילו הבד באמת מלוכלך בפס שחור ועבה שזועק "שימו לב אלי!"

 

 

עכשיו הגיע החלק של הצביעה. שימו לב למקום שבו הנחתם את קווי המתאר של הקפלים שלכם. אל תצלילו במקומות שאין שום קשר לצל בהם, וכדאי להחליט מאיפה מגיע האור לפני שמתחילים להצליל כל מיני חלקים לא ידועים ולא קשורים זה לזה. אין שום טעם לעשות הצללה מדהימה, שתיראה כאילו היא מגיעה מעשרה מקורות שונים בו זמנית, כי חבל על המאמץ. צריך לבחור נקודה מסויימת וממנה לצאת. עכשיו, אני לא בטוחה שאני בעצמי עושה את זה טוב, אבל אני כל הזמן לומדת דברים חדשים על דרך הטעיה והנסיון מחדש. אגב, איך מוצאת חן בעיניכם הצביעה של השיער שלה? משיער כהה כל כך לחום בהיר - כמו שקרה לי כשניסיתי לצבוע לכחול (זה באמת קרה!). בעצם, זו ההתחלה של צביעת השיער. מה שעושים כשצובעים שיער - אם רוצים ליצור אפקט של ברק אחר כך שישקף פחות או יותר את הצבע הטבעי (זה יותר תופס כשמציירים דמויות עם שיער כהה ואז זה כמעט תמיד נראה שחור, לכן צריך להדגיש את הצבע המקורי - זה שצובעים בקלילות (כלומר, לא חורטים עם הצבע בדף), שכבה דקה עם הצבע שרוצים, בתור התחלה. זה יכול להיות צבע אחד או ערבוב של כמה צבעים ביחד, העיקר שהשכבה תהיה דקה ובהירה, כי זה ישמש אחר כך ליצירת הברק והצבע ביניים (כמו SUBTEXT בתקשורת), של השיער. (התמונה הבאה תבהיר - או בעצם תכהה - זאת יותר טוב)

 

 

הופה! תראו מה נהיה כאן! השיער נהיה כהה פתאום! אבל מה זה? רואים שהוא בעצם רק חום כהה יחסית. איך? מה שצריך לעשות: אחרי השכבה הבהירה, מחליטים איך ייראה הברק. אחרי שהתמונה של הברק התקבעה בראש (אפשר גם לשרטט את זה בקווים דקיקים על הציור עצמו), מתחילים לצבוע את השיער בקלילות רבה מאוד בצבע כהה יותר. מי שמרגיש שהוא יכול ומסוגל (אני סתם צוחקת, זה באמת לא מאוד מסובך), יכול פשוט לעשות פסים עם הצבע הכהה (לא לחרוט!), וזה ייראה כמו שיערות אמיתיות (בצילום האמת לא כל כך רואים את זה, אבל במציאות זה נותן אפקט מאוד נחמד של שיער בריא ומלא ברק ^^). אתם יכולים לראות גם בשיער של ג'ורג' איך התחלתי לעשות את הצבע - שוב, שכבה אחת בהירה ועליה שכבות כהות יותר. אין גבול לשילובים שאפשר להוציא בכל הנוגע לגווני שיער. אפשר לתת מליון ואחד גוונים של חום עם שילוב של צבעים שונים. פה במקרה השתמשתי בחום מאוד בהיר (שבו, אגב, אני משתמשת גם להצללות של עור הגוף של הדמויות, אחרי שאני צובעת אותו בעיפרון בצבע גוף), ועליו בכמה גוונים של חום (יראו את זה טוב יותר בתמונה הבאה).

 

 

ועכשיו מה? אתם שמים לב שהשיער של ג'ורג' כהה יותר? תדפדפו בין שתיהן. זה הכל עניין של שכבות צבע. כמה שיותר תמרחו גוונים שונים, ככה תקבלו צבעים שונים, זה כל המשחק :). עוד הערה קטנה: הסוס של אליזבת, אם לא שמתם לב (וזה קשה כי זה צילום וזה דף לבן), הוא לבן :). הקטע הוא, שהלבנות שלו היא לא סתם לבנות של הדף, אלא לבנות של צבע לבן. חוק חשוב: גם אם צבע הדף שלכם הוא בדיוק באותו צבע של החלק אותו אתם מתכוונים לצבוע - לעולם אל תשאירו אותו חשוף. תצבעו. אפילו אם לא רואים הבדל בגוון. על הדף רואים סימנים של עיפרון. כשמשאירים חלק חשוף הוא נראה ריק, כאילו היה אמור להיות בו צבע ושכחו לצבוע אותו. גם כשזה לבן. חוץ מזה, אחרי שצובעים על לבן, אם בוחרים להצליל באפור (אפשר להצליל בהרבה גוונים כמו למשל כחול או ורדרד, תלוי מה מתאים), זה הרבה יותר קל, כי הצבע "נמרח" על השכבה הקודמת של הלבן. בקיצור, לעולם לעולם לעולם אל תאמרו לעולם, אבל גם אל תשאירו חלקים לא צבועים בציור שלכם. למה? ככה. כי זה לא יפה :).

 

 

והתמונה האחרונה, שבה רואים גם את הצביעה של הסוסה. אני רואה שלא הכי רואים את זה בצילום, אבל מה שעשיתי ברעמה שלה היה צביעה בשחור ובכחול. כן כן, כחול כמו של הים. מסתבר שזה הולך טוב עם שחור. שימו לב שגם בסוסים אמיתיים אפשר לראות גווני ביניים של כחול בברק של הפרווה וברעמה. זה מה שעשיתי עם הסוסה הזו. הרבה אין מה להוסיף על הפריים הזה, כי כל מה שנוסף לו זה השחור של הסוסה. מה שכן, נורא קשה להצליל שחור - הוא הרי שחור! לכן מה שכדאי לעשות (למרות שפה לא עשיתי את זה כי הציור הזה אמור להיות ציור של חושך ולא ממש של אור), זה להתעסק עם הברק של הפרווה, להלבין, או לפחות להבהיר טיפה את השחור איפה שהאור פוגע ישירות, וזה נותן אפקט הפוך להצללה. הברק שאתם רואים במקרה הוא הברק של הפלאש של המצלמה :\.

 

אנא קחו בחשבון שאני מחורפנת קשות עקב השעה (נכון לעכשיו: 3:29 לפנות בוקר). אבל היי, אולי זה יעזור לכם במשהו...

אני יודעת שהייתי צריכה לחכות עם זה, אבל אם אני אמחק את כל זה עכשיו אני בחיים לא אצליח לשחזר את זה באותה צורה מוצלחת, מצד שני אין לי זין להעתיק את כל זה עכשיו ל-Notepad ולהחזיר את זה בזמני החופשי. מצד שלישי - אין לי זין בכלל, מה שעוד יותר מקשה עלי.

 

המילה האהובה עלי לפוסט זה: ציור. לכו תצטיירו!

שלכם,

hanyou

נכתב על ידי hanyou , 13/5/2006 02:46   בקטגוריות טיפים לציור  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hanyou ב-16/5/2006 22:07
 



Avatarכינוי:  hanyou

בת: 36

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
29,897
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , עבודה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לhanyou אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על hanyou ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)