לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Silent Gallop


Life is a race, and I cannot keep the pace, so silently I gallop, revealing my trace


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2018    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

וזהו זה...


המרדף נגמר בספין מאוד מהיר ועכשיו כמעט הכל רגוע. יש לי הרבה דברים להתרגל אליהם וזה טוב. אלה הדברים החדשים שאני אוהבת להכיר וללמוד.

טוב לי עכשיו כמו שלא הרגשתי כבר הרבה זמן.

מצחיק שכשכבר וויתרתי על לחפש, פתאום מצאתי. זה כנראה באמת נכון מה שאומרים - זה בא לך כשאת לא מצפה לזה.

יופי :)

הוא הזמין אותי לטיול עם חברים שלו מהעבודה. הטיול היה בעין עקב בדרום, ליד שדה בוקר. המסלול מוגדר למיטיבי לכת והיה באמת קשה. אבל הצלחתי אותו וזה היה טוב. ישנתי גם בשטח, אני לא עושה את זה בדרך כלל ואני לא יכולה להגיד שנהניתי מהשינה באוהל כי היה ממש קר בלילה. אבל כל מה שקשור בחברה, באנשים ובאוכל, היה ממש כיף וחדשני.

מפתיע אותי שרק הכרנו והוא כבר רצה שאכיר את החברים שלו מהעבודה. אני לא רגילה לפתיחות הזו וזה גורם לי להיות מאושרת.

נכתב על ידי hanyou , 1/12/2012 12:04   בקטגוריות יום מושלם  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המרדף


איך התגעגעתי לזה. המרדף הזה זה אחד הדברים הכיפיים ביותר שאני מכירה. תמיד נהניתי מזה. ולראייה

אפילו לא משנה לי מה תהיה התוצאה. ההרגשה הזו של להתרגש ממשהו שוב שווה את הכל. כל כך הרבה זמן לא התרגשתי! אני בהיי מטורף. וסוף סוף טוב לי, אפילו לפני שהשגתי דבר. וזה כיף כל כך!

נכתב על ידי hanyou , 26/11/2012 23:37   בקטגוריות יום מושלם, יותר טוב  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אם הוא יכול...


ווקמן התחיל לעדכן שוב. לא האמנתי, קראתי אותו כשהייתי בת 16-17 בפעם האחרונה. זה גרם לי לתהות כמה זמן אני לא הייתי פה והגעתי למסקנה שיותר מדי.

יש הרבה פערים להשלים, ואני לא בטוחה שאני יכולה לעמוד בזה.

אבל עכשיו אלון מתחיל ללמוד והוא לא יהיה בסביבה במשך הרבה זמן במהלך השבוע. כנראה שנתראה רק חמשושים. אז אני צריכה משהו/מישהו לפרוק עליו את כל השטויות שקורות לי במהלך היום.

כעיקרון יש לי מקום חדש ברשת, אבל אני רוצה מקום לכתוב בו גם בשפת הקודש - לא כי קשה, פשוט כי בא לי.

הבלוג הזה גורם לי לחשוב על מאובנים. הוא סוג של מאובן חי, מנהרת הזמן אם תרצו לאישיות שכנראה כבר שכחתי אבל עדיין מלווה אותי. מי ייתן והפעם יהיה לי מספיק חוזק נפשי לעמוד באתגר ולהמשיך לעדכן.

לי

נכתב על ידי hanyou , 29/10/2011 15:35   בקטגוריות יום מושלם, לא הייתי מאמינה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hanyou ב-30/10/2011 22:24
 



חופש!!!


אז כן, אמנם החופש עצמו נגמר אבל כמו שאפשר לראות, הבלוג שלי הופרט ועכשיו הוא יקבל עוד פחות כניסות מבדרך כלל. זה היה צעד לא פשוט לבחור לעשות כי זה בכל זאת מוריד את רמות החשיפה שלו. אבל החלטתי שלא כל כך חשובה לי רמת החשיפה כמו העובדה שיהיה לי מקום לכתוב בו את שעל ליבי. לא יכולתי לעשות את זה כל עוד הוא היה חופשי ומאושר לו ברשת הגדולה, מהפחד שתלמידים יעלו עליו. אז עכשיו הוא רק שלי ושלכם, החברים שלי שביקשו או יבקשו אישור לקרוא את המחשבות מעוררות ההשראה שלי.

אני מניחה שזה קצת חסר טעם להפציר בכם לבקש אישור קריאה כי מי שקורא את זה ממילא כבר קיבל. אבל אם אתם יודעים על מישהו שיוכל להתעניין ואין לו קשר כלשהו עם אורט שלומי או עם שלומי, אין לי בעיה לאשר.

אני מקווה שהדבר אומר שאתחיל לכתוב פה לעיתים יותר קרובות, עכשיו שכבר אין שום דבר שיסתום לי את הפה.

אולי אני אפילו אוכל לחזור להיות קצת ילדותית.

אני שמחה שבחרתי באופציה של הפרטה, כל כך לא הייתי רוצה לראות את כל הזכרונות שלי הולכים לאבדון האינטרנטי. יש פה כל כך הרבה פוסטים של דברים שהזיכרון האישי שלי לא מאפשר לי להחזיק (הו, כמה נחמד לי שיש לי זיכרון דיגיטלי ששומר את כל מה שלי עדיף לשכוח).

סוף סוף חופש דיבור וכתיבה.

רק חבל שאם ארצה להשתתף בתחרויות סיפורים אהיה חייבת לפתוח בלוג מיוחד לשם כך... לא שיש הרבה בזמן האחרון, אבל מילא.

מהאירועים האחרונים שחוויתי:

1. הופעה של ברי סחרוף.

2. החלפת מפקדים (מטובה לגרועהההה).

3. יציאה למופעי רחוב בבת ים (אכזבה אם לומר את האמת, היינו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון).

4. הופעת ריקודים איריים (שולטטטט! קניתי דיסק).

5. הכנת פרלינים (הו כה טעים!!!) אצל ניר בבית.

6. הכרת חברה טובה חדשה (תודה לך אלון!).

7. קבלת החלטה להיות אסרטיבית ללא פחד. אני הולכת להציב אולטימטום לאיל שאם הוא לא מתחייב לי להגיש לבגרות בשנה הבאה אני לא מתחייבת להיות כאן בשנה הבאה.

8. בהמשך ל-7, אם איל יקבל את האולטימטום (ואולי לפני שאני אעמיד אותו), להציע הקמת מגמה לביולוגיה באורט שלומי.

9. בלי קשר, להציע לפתוח סדנת כתיבה להעצמה אישית בביה"ס.

 

רשימה לא עגולה (אין 10), אבל אני מוכנה לחיות איתה ככה.

הייתה לי שיחה רצינית עם ההורים שלי שאמרו לי שיהיה לי גב לא משנה מה אחליט לעשות, הן מבחינה רגשית/נפשית והן מבחינה כלכלית (תואר שני, תואר ראשון נוסף). אני מרוצה, זה מוריד לי את הדאגה של "ומה אם יעיפו אותי מהפרוייקט על חוצפה ודרישות שלא במקום?" אני אנסה, מקסימום אני אסיים שנתיים של כל בחורה בצבא ואפסול תפקיד ואצא לאזרחות כאחד האדם. לא תמיד אני חייבת להיות so fucking special, וגם אם כן, אולי לעזוב תהיה הדרך שלי להיות מיוחדת.

לתחילת דרך חיים חדשה:

לחיים!

שלכם,

לי, שיכולה לכתוב את השם שלה בלי לחשוב על מי לעזאזל יקרא את זה. god, ההרגשה של ההפרטה הזו היא כמו לדעת שאין אף אחד בבית, להתפשט ולרוץ עירומה ולצרוח i'm queen of the WORLD!!!! ואכן זה כך!

נכתב על ידי hanyou , 2/10/2010 23:50   בקטגוריות יום מושלם  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hanyou ב-11/3/2011 16:09
 




דפים:  
Avatarכינוי:  hanyou

בת: 36

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
29,897
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , עבודה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לhanyou אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על hanyou ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)