לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Silent Gallop


Life is a race, and I cannot keep the pace, so silently I gallop, revealing my trace


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2006

כבלי הזהב


ולא, לא מדובר פה ב"הוט (VOD(ka", אלא באותם חוטים בלתי נראים - מעין משי נוצץ ומבהיק כמו קורי עכביש - שמושכים אותי בכל סוף שבוע הביתה.

אותם סרטים דקים כסיבים אופטיים שגורמים לי לחוש בכל פעם מחדש את הכמיהה להגיע הביתה בשלום ביום חמישי בערב. וכשהאוטו עובר את השלט של כביש שש המודיע "סוף דרך מהירה" משהו מפרפר לי בתוך הלב ואני מרשה לעצמי חיוך קטן שאומר "אני בבית".

וכשאני רחוקה מרחק קילומטרים שעל גב סוס היה לוקח לי שבוע לפחות לעבור, כבלי הזהב האלה נמתחים ונמתחים עד שהם נעלמים מהאופק ומדי פעם נותנים איזו משיכה כמו כדי לומר: "היי, תזכרי תמיד מאין הגעת ולאן תחזרי!" כבלי הזהב האלה, שביום ראשון מנסים לקרוע את הלב שלי מהחזה כשאני נוסעת לירושלים שוב, לאוניברסיטה, לעוד שבוע של לימודים מפרכים, אותם כבלים מתרפים בהרגשה חמימה ונעימה כשאני נמצאת בבית.

אז למרות הלחץ, למרות התרגילים שצריך לסיים (וגם להבין!), כבלי הזהב האלה, איכשהו, עוזרים לי לעבור את הזמן הזה.

ומבלי ששמתי לב עבר כבר חודש...

לילה טוב לכולם.

שלכם,

hanyou

נכתב על ידי hanyou , 16/11/2006 21:57  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hanyou ב-28/11/2006 14:31
 



שיר


טוב, השבוע השלישי הסתיים עכשיו. האוניברסיטה הולכת ונהית מקום פחות ופחות עויין, ועם זאת יותר ויותר מסתורי. מסתבר שמתחת לאדמה בבונקרים תת קרקעיים יש לנו כל מיני אוצרות טבע כמו שריונות של חיות שונות, עצמות אמיתיות של בעלי חיים, ושלל מיני זוחלים משומרים באלכוהול ופורמלין. ממש תאווה לחיך. אה... כלומר... לעיניים. יש לזה מעין חזות הארי פוטרית כזו... אבל אני עוד לא יודעת כי לא הייתי שם.

בכל מקרה, לא על האוניברסיטה אני רוצה לכתוב, מספיק אני צריכה לחיות במקום הזה חמישה מתוך שישה ימים - וזה לא משנה כמה אנשים נחמדים אלי שם...

רציתי לכתוב שיר. אין לו שם, אבל יש לו מילים ומנגינה, והוא הולך ככה:

 

הלילה יורד

השמש שוקעת

אתה מפחד

ממציאות נשכחת

אז אתה מתחמק

מתאבק

לא רוצה להתעמת

עם האמת

שמחכה, רק לך בסיבוב...

 

אילו ידעת שזו אני

בלילות מתדפקת על סף דלתך

אילו ידעת אז שזו אני

כבר הייתי שלך

כבר הייתי שלך

כבר הייתי שלך...

 

הרוח נושבת

ואתה מבועת

מה שהיא מוסרת

מחלחל בך לאט

אז אתה מתנפל

משתולל

בורח ונופל

מתפתל

כי אפשר, כי צריך, כי חייב...

 

אילו ידעת שזו אני

אילו חשבת על כך מוקדם

היית יודע אז שבשבילי

אתה אחד מכולם

אתה אחד מכולם

אתה אחד מכולם...

 

אילו ידעת שזו אני

בלילות מתדפקת על סף דלתך

אילו ידעת אז שזו אני

כבר הייתי שלך

כבר הייתי שלך

כבר הייתי שלך...

 

וזהו, פה זה מסתיים.

שלכם,

hanyou

נכתב על ידי hanyou , 10/11/2006 21:23   בקטגוריות שירים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hanyou ב-14/11/2006 10:08
 





Avatarכינוי:  hanyou

בת: 36

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
29,920
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , עבודה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לhanyou אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על hanyou ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)