טוב, רק בשביל שלי יהיה רישום, סבא שלי חזר הביתה. ביקרתי כבר כמה פעמים ונראה שלאט לאט הוא חוזר לעצמו, למרות שהוא עדיין מבולבל וכנראה שיש דברים שהוא כבר לא יוכל לעשות, כמו למשל עבודות בעץ ותיקונים קטנים שהוא נורא אהב לעשות, או נהיגה... עצוב, אבל אני שמחה שזה מסכם את רוב הנזק שנגרם...
אני פשוט שמחה שלא קרה לו משהו נורא יותר, כשזה בבית וקרוב זה פחות מפחיד - כשאומרים לך שסבא בבית חולים זה נראה כל כך מרוחק, בגדים לבנים וכותנות של בית חולים, אינפוזיה, תרדמת, כאבים... מפחיד הרבה הרבה יותר.
ציירתי כמה דברים באוניברסיטה, ונזכרתי שיש לי דברים שעדיין לא סרקתי, הנה הזדמנות להעביר את כולם לכאן:
סידרה של חדי קרן כחלחלים:
סייח עם אמא:
סייח עם פרפר ליד העץ:
שני חדי קרן רצים בשקיעה:
אישה וכלב (ציירתי את זה בהשראת שיר הנושא של "מישהו לרוץ איתו" של דניאל סלומון):
ברבור באגם:
סוס חום:
וילדה שציירתי לפני זמן ואני לא זוכרת שהעליתי לפה:
זהו זה בינתיים, אני מנסה בזמן הפנוי שלי לאכול כמה שיותר ספרים, להתנדב במרפאת חיות במושבה שלנו, ולהינות כמה שיותר, כי אחרי זה אנחנו נשלם על זה ביוקר אז לפחות עכשיו שאני אהנה :)
שלכם,
hanyou
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou