לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Silent Gallop


Life is a race, and I cannot keep the pace, so silently I gallop, revealing my trace


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2007

יאי!


טוב, אז כמו כל עתודוני "עתידים", גם אנחנו קיבלנו היום את הלפטופים שלנו! מה שאומר, שאין יותר דבר כזה ללכת לחוות מחשבים בשפרינצק (שזה בערך המקום הגיאומטרי בו נפגשים כל הסטודנטים הנחותים שאינם לומדים מדעי המחשב), אלא אני אתחבר מהמעונות לרשת אינטרנט מקומית.

לרוע המזל, המחשב שלי עוד צריך להיטען עד מחר, אז כרגע אני כותבת ממחשבו הנדיב של דויד הנדיב עוד יותר :). אבל מה אכפת לי, זה כל כך מגניב!!!

ואלון אמר לי שכשאני אחזור הביתה, אני אביא אליו את המחשב ואם יהיה לנו כוח אליו ניתן לו קצת תשומת לב וקצת התקנות. אם לא יהיה לנו כוח אליו, הוא יזכה לכל היותר בפוטושופ ובכיבוי מהיר :). והשאר... את השאר נשאיר בינינו.

אז רק כדי לעדכן אתכם, אלון הוא החבר שלי מהפוסט הקודם. אנחנו שבועיים שלמים (כמעט), ביחד, ואין יותר מאושרים מאיתונו, אני מניחה :).

אבל זהו, זה כל מה שתשמעו עליו ברקע האישי מעתה והלאה. החלטתי שהקשר הזה יהיה שונה ממה שהיה לי עם עדן (או שאולי בעצם זו לא החלטה שלי, זה פשוט שונה). מי שזה באמת מעניין אותו ישאל אותי ואני אספר לו אם אני אראה לנכון. מי שלא, פשוט לא יידע.

זהו, אני כבר לא ילדה קטנה שמתלהבת מהחבר הראשון שלה וכותבת הכל כדי להשוויץ. זה הזמן שבו מתבגרים קצת, ומבינים שיש דברים שצריכים להישאר בין שנינו בלבד, ומקסימום בין כמה אנשים קרובים. אז... עליו לא תשמעו הרבה כאן במובן האישי מאוד.

אבל צפו בהחלט לכך שאני אהיה מאוד מאושרת בזמן האחרון, האכפתיות שלו עולה על כל גבולות הדמיון שלי - שזה משהו שדיי קשה לעשות. רואים שיש הבדל בין אדם שרואה רק את עצמו וטובתו בקשר (לא שאני מאשימה מישהו כמובן...), לבין אדם שאכפת לו מאחרים, כמו אלון.

זו באמת אהבה, אני יודעת את זה :).

המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא: אהבה. יאי! יש לי אהבה, יש לי חבר, ויש לי לפטופ :).

שלכם,

hanyou

נכתב על ידי hanyou , 26/3/2007 23:56   בקטגוריות יום סבבה!  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hanyou ב-1/4/2007 12:36
 



הזינוק


הזינוק היה מהיר וגם איטי. אבל עכשיו אני על קרקע מוצקה.

נחמד לדעת שזה לא בא רק ממני. נחמד לדעת שהוא גם חשב על זה לפני כן.

והפעם זה הדדי, שזה כל כך הרבה יותר טוב...

אני מאושרת, ואני איתו, וטוב לי.

ואני מתגעגעת אליו...

אבל יהיה טוב :)

שלכם,

hanyou

נכתב על ידי hanyou , 16/3/2007 16:58  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hanyou ב-26/3/2007 23:48
 



זה הכל בשבילך?


 

זה הכל בשבילך,
הביטי לשקיעה,
עדיין לא עבר זמנה.
הכוכבים זורחים
חינם כל השנה.

לאן הברווזים
עפים כשהאגם קפוא?
כל יום קורים ניסים
גם לנו עוד יקרו
והכל בשבילך...

הו דון קישוט
אל תהיה כל כך תמים,
בעולם ילד
אין מקום לסתם חולמים.
הו דון קישוט
תתעורר למעני,
כך או כך תישאר
האביר שלי.

אמצא לי עבודה,
אלך לעבוד בבית מלון.
עם כסף שאחסוך
אבנה לנו ארמון,
זה הכל בשבילך...

הו דון קישוט
אל תהיה כל כך תמים,
בעולם ילד
אין מקום לסתם חולמים.
הו דון קישוט
תתעורר למעני,
כך או כך תישאר
האביר שלי.

 

ובכן, האזנתי לשיר הזה לפני זמן לא רב. אני כל כך אוהבת אותו, נשבעתי שזה יהיה אחד השירים המרכזיים בחתונה שלי מאז הפעם הראשונה ששמעתי אותו.

בפעם האחרונה שיצא לי, כשהייתי באוטובוס בדרך חזרה ביום חמישי, התחלתי לחשוב עליו שוב. והגעתי למסקנות מוזרות עד מאוד...

דבר ראשון, הזוג ששר את השיר הזה לא מאוהב. אני חושבת שזו הבת מנסה להחזיר את הבן למציאות, בזמן שהבן שוגה בחלומות על עתיד ורוד.

דון קישוט חושב ששום דבר עוד לא הסתיים (עוד לא עבר זמנה של השקיעה), או שלחילופין הוא עוד לא יכול להתגבר, ולכן הוא לא יכול לזרוח שוב, כי עוד לא עבר זמן השקיעה. הוא חושב האם הוא ימצא עבודה טובה, אם הוא ישיג כסף, אם הוא יעשה הרבה דברים בשביל אהובתו, הם ימשיכו להנות ביחד.

וזה מה שהוביל אותי לחשוב שהאישה ששרה יחד איתו, היא לאו דווקא דולסיניאה. הגעתי למסקנה שדון קישוט לא שר בשביל האישה ששרה איתו.

אותה אחת ששרה איתו בעצם מנסה להעיר אותו, להוציא אותו מהחלומות בהם הוא שקוע. היא מנסה לגרום לו להתעורר. עם זאת, היא אוהבת אותו ורוצה שיתעורר למענה, למען חיים טובים יותר.

זה לא שיר ששני אנשים שמאוהבים אחד בשני שרים. זה שיר ששר אדם מאוהב ואישה מאוהבת, אבל הקשר שונה מעט.

וזה הניתוח שלי לשיר הזה :).

היו לי עוד שטויות לומר על זה, אבל נמאס לי להיות מורה לספרות, זה כל מה שרציתי להוציא להפעם.

שלכם,

hanyou

נכתב על ידי hanyou , 10/3/2007 18:46  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hanyou ב-11/3/2007 19:56
 



זה הציד, אטריאון, הציד


אטריאון היקר, נדמה לי שזה ניצת בי שוב, התאווה הזו למשהו חדש.

אחרי זמן רב של אפתיות וחוסר תשומת לב, זה התעורר שוב בתוכי, שלהבת בוערת של תעוזה.

וגם אם לעולם לא אתפוס את מה שאני רוצה, אטריאון, גם אם לא אשיג זאת הפעם ואמשיך לנדוד מסביב, אני יודעת שאהיה מאושרת.

אתה מבין, זה לא השלל שחשוב, אטריאון, זה המרדף.

לפני ההתעוררות ישנה אדישות, חוסר אכפתיות או אפילו אושר שבלהיות במצב בו אני נמצאת. לאחר ההצלחה ישנה הקלה, הפגת מתח, רגיעה. אבל המרדף, המרדף אטריאון, הוא שגורם לך באמת להתרגש! לצפות לבלתי צפוי, להתכונן לבלתי נראה, לחשוב קדימה, לחשוב אחורה, לחשוב בכל כיוון אפשרי. מה שהכי מצחיק הוא שתפסתי את עצמי חושבת דברים ששבועיים לפני הייתי שוללת אותם על הסף! אטריאון, כל כך הרבה יכול להשתנות בכל כך מעט זמן... ומה שמצחיק הוא, שזה לוקח שעות ספורות לשינוי.

אטריאון היקר, כיף לדעת שהעתיד אינו ידוע, אתה לא חושב? אני יודעת שאיני יודעת, וטוב לי לדעת זאת! זה כמו לחיות בספר, להיות הדמות הראשית, לרצות לגמוע כל דקה כמו מילים על הדף, נחושה להגיע לפרק הבא ולראות מה קורה. ומה שטוב, שכמו בספרים, גם אם הסוף הוא לא מה שחשבתי שיהיה, הוא עדיין טוב בשבילי, כי זה הסוף שצריך להיות.

ואולי זהו סיפור שאינו נגמר? וכמו ספר ללא סוף הוא פשוט ממשיך הלאה והלאה? וזה הכי טוב, כי כך באמת לא יהיה סוף לעולם, והמרדף ימשיך לעד.

אטריאון, לפני שבוע חשבתי שאני מאושרת. השבוע אני יודעת שהאושר גובר. כמו שאדרנלין מתפרץ בגוף בשעת ריצה, כך אני מרגישה כעת. עם מרץ מחודש להתחיל שוב במרדף - לא - בריקוד אטריאון. ריקוד שלא יסתיים לעולם. הוא עשוי להיעצר, הוא עשוי להיפסק, אבל אני שוב בעניינים. אני חוזרת לרקוד, חוזרת לרדוף, חוזרת לרוץ במלא המרץ.

זה לא הפרס, אטריאון, זה הריקוד שגורם לי אושר.

כבר חשבתי שלעולם לא אחזור לזה שוב, שלעד אשאר אדישה לסובב, לשאר, לכולם. העולם התחיל להיראות לי אחרת ברגע שהתגברתי על הטראומה האחרונה, אטריאון, ומאז רק פרחתי. כנראה שרואים זאת עלי. ועם הפריחה הגיע המרץ, ועם המרץ הגיעה התשוקה להיכנס שוב למירוץ.

אטריאון היקר, הזמן לא מחכה לאיש - מדוע שאחכה אני לזמן?!

זה לא הגביע, אטריאון, זה המירוץ שמזרים את הדם בגוף. זה הדם החדש שזורם לי בעורקים שגורם לי להיות מאושרת, להיות מסוגלת להתמודד, לא ליפול כמו בעבר לבור שופכין מטונף. הו, אטריאון, אלה היו ימים נוראיים - אני מסכימה. לא עוד.

אני מאושרת בזכות עצמי, כל המצטרף יבורך בבואו, אך בלכתו לא ייקח את האושר ממני, שכן  ממני הוא מגיע וממני יילך,  לשם שינוי.

כנראה, אטריאון, שהייתי צריכה להיות קודם כל מאושרת, ורק אז להצטרף למירוץ שוב. שלא כמו בפעם הקודמת, בו מתוך הייאוש נולד האושר המדומה, ונחטף ממני במשב רוח סוער שהותיר אותי חלשה ועזובה. חלשה ועזובה בגלל מחדלי שלי ולא של איש מלבדי.

אני גמרתי עם הטלת אחריות. אדם בוגר אני אטריאון, ואת האחריות לאושרי שלי אני לוקחת על עצמי כעת. ולכן, מכיוון שאושרי תלוי בי, אוכל לצעוד הלאה בגאון, לעמוד מול רוחות חטף נוספות, ולהתחיל לרוץ במלוא הכוח קדימה, ולהצטרף לאחרים שהקדימוני.

כי זה לא השלל, אטריאון, זה המרדף, זה הריגוש, אלו החיים.


כן, הייתי צריכה לכתוב את זה...

אנימה קון היה מושלם. אני מצפה לעוד הרבה כאלה. למרות שג'וזי לא הייתה, עדיין נהניתי כל כך, שזה היה שווה את הכל. תמונות כנראה יהיו בהמשך, אם וכשאנשים ישלחו לי אותן.

המילה האהובה עלי לפוסט זה היא: אטריאון. נראה לי שמצאתי לי מישהו חדש לכתוב אליו. מאיפה בכלל הגיע השם הזה? אה כן, מהדמיון שלי :).

שלכם,

hanyou

נכתב על ידי hanyou , 7/3/2007 12:17   בקטגוריות הציפיה...  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hanyou ב-10/3/2007 18:45
 





Avatarכינוי:  hanyou

בת: 36

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
29,897
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , עבודה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לhanyou אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על hanyou ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)