להסתכל עליו גורם לי לכאב ולעונג גם יחד. איך דבר כל כך מתוק יכול לסבול כל כך הרבה, ולמה? למה בשם כל הכוחות הבוראים שיש בעולם הזה - צריך להיות סבל לא אנושי כל כך? או אולי, אנושי מדי.
לראות אותו מדדה, שבור ומפורק, אל השמיכי שלו רק כדי לקרוס עליה (מבלי לספור את הפעמיים שהוא נפל בדרך), שובר את ליבי. אבל העיניים החיות, הפה המגחך כמעט, הזנב המכשכש בחולשה - אלו מסבים אושר בכל מבט.
ומבט אחד בהחלט הוא כל מה שהייתי צריכה כדי להתאהב בו. עם כל נשימה מיוסרת שהוא לקח בקושי גדול כל כך, הרגשתי חיבור פנימי מתעצם אליו. וזה גורם לי להיזכר ברונה, שבאה לפניו. כמה חשבתי הרבה לפני שלקחתי אותה...
אני אמשיך לבהות בו עוד קצת, למתוח את איבריו המעונים בניסיון לתת להם את המנוע שהם צריכים כדי להתחיל לפעול שוב, ואתם תקראו.
רונה:
עברנו לתל מונד. זה נמצא ליד נתניה. מצאנו בית חמוד עם חצר קטנה ונעימה, ואמרנו שפה יהיה לנו טוב, ושזה הצעד הראשון. קצת לפני זה, הלכנו למאלפת שלומדת איתי, עליה סמכתי ושהייתה מוכנה לעזור לנו והיא שאלה אותנו כמה שאלות חשובות:
איך אתם מדמיינים את הכלב שלכם? מה אתם רוצים לעשות איתו? כמה תשומת לב הוא יקבל ביום? מה יהיה התפקיד שלו בבית? איך נראה היום-יום שלכם ואיפה הוא משתלב בו?
מתוך התשובות שלנו, הגענו לרשימת המכולת הבאה לכלב המיוחל:
מסתדר עם חתולים – קריטריון חובה. יש חתולה בבית ושום דבר אחר לא חשוב כמו זה.
רמות אנרגיה נמוכות עד בינוניות – שייהנה ממשחק משיכה מזדמן או מלהחזיר כדור, שיתלהב מלראות אחרים בעלי חשיבות לו, אבל שלא ישתולל בבית כשאני לא נמצאת ושלא יהרוס דברים.
ממושמע אבל עצמאי – שניתן יהיה ללמד אותו דברים אבל שיהיה לו גם אופי פלפלי משלו. אני אמנם רוצה כלב עם אוריינטציה טיפולית אבל אני לא רוצה מכונה משומנת היטב שלא עושה כלום בלי פקודה. בנוסף, בטיפול רגשי האיכות החשובה יותר היא הקשר שנוצר בין החיה לאדם ומה האדם מפיק מהקשר הזה, ולא כמה פקודות הכלב יודע.
לא קטן – זה היה וטו שהטיל בן הזוג, שלא רצה כלב קטן אלא בינוני. אני דווקא הייתי מסתדרת עם פינצ'ר או משהו קטן אחר, אבל זכור היה לי שכלבים קטנים לא בהכרח ייהנו מטיפול.
פרווה? – זה לא באמת משנה, ממילא נצטרך לנקות אחריו בין אם תהיה קצרה או ארוכה. הגזעים הלא משירים לא היו ברפרטואר מבחינתי כי אני לא כל כך מתחברת לאף אחד מהם.
יוצר קשר – רציתי כלב חברותי בצורה יוצאת דופן, שיביע עצמו בשפת גוף רהוטה וידבר כלבית ואנושית שוטפת. שאנשים יוכלו להתחבר אליו בשנייה ושייצור עם האחר קשר.
אוהב/טולרנטי למגע – רציתי כלב שיאהב להתחבק. נכון, כלבים בעיקרון לא אוהבים להתחבק, זה מלחיץ אותם ועושה להם לא נעים. אבל אפשר ללמד כלב לאהוב את זה. ורציתי כלב שיהיה עם סף רגישות גבוה מאוד יחסית, כך שלא יילחץ מליטופים חזקים או מהחזקה/חיבוק.
אפס אגרסיביות – זה היה קריטריון חובה מבחינתי. לא משנה מה עושים לו, לא משנה מה לוקחים לו, לא משנה איפה נוגעים בו, הוא לא יגיב באגרסיביות. רציתי כלב שיודע להדגים את כל השלבים הראשונים בסולם הסטרס כדי שאני אוכל לקרוא אותו מספיק מוקדם ולהפסיק סיטואציות בטרם תהפוכנה לאלימות.
ספורטיבי? – מאוד קסמה לי המחשבה לקחת את הכלב שלי לחוגי כלבנות. לעשות איתו אג'יליטי, פריסבי וכו'. מאוד רציתי כלב שיאהב את זה וייהנה מזה ואולי יוציא גם אותי מהבועה שלי תוך כדי.
אימוץ או רכישה? – או. פה נשאלת השאלה האמתית. לאחר כל המחשבות הגעתי למסקנה שמה שאני צריכה הוא כנראה בורדר קולי. אבל כאלו? מוצאים רק גזעיים... איפה ראיתם בעמותה לאחרונה בורדר קולי לאימוץ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou