לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Silent Gallop


Life is a race, and I cannot keep the pace, so silently I gallop, revealing my trace


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2005    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2005

אל תזכרו את מה שאתם קוראים היום, בסדר?


אני עצובה.

לא יודעת למה.

אני לא מדוכאת, אני שמחה ואפילו קופצת (כשיש לי כוח). אני מחייכת ואני באמת שלווה עם עצמי. הרבה זמן לא השתלוויתי עם עצמי כמו עכשיו. שקט לי מבפנים, אני לא יודעת אם זה מריקנות או משמחה, אבל לפחות שקט, אז אפשר לישון קצת.

אבל אני עצובה.

ואולי זה כי אתמול נפל עלי הדולפין הזוהר בחושך האחרון מהתקרה, ואני חושבת לעצמי שלאט לאט - אחרי שכל הדולפינים כבר נפלו משם - יתחילו גם הכוכבים שלי ליפול. ואז לא יהיו לי יותר שמיים, ואני לא אוכל לתלות אותם בחזרה כי אני לא יודעת. ובכלל, מההתחלה לא אני תליתי אותם - זה היה עדן שתלה אותם בשבילי.

ואולי כל מה שאני צריכה לעשות זה לקחת סולם ולעשות את זה בעצמי, כי אי אפשר שעדן יעשה הכל בשבילי, אני גם צריכה לחיות קצת, אלה בכל זאת החיים שלי.

אבל לא הייתה לי התנגדות שהוא יבוא ויתלה לי בחזרה את הכוכבים, רק שיחזיר את השמיים שלי למקום במקום שהם יפלו עלי ככה. זה באמת לא יפה מצידם. וחוץ מזה אני לא אבקש ממנו שום דבר, רק שיחזיר לי את השמיים למקום... אני באמת לא אבקש ממנו יותר כלום...

אז ככה זה. השמיים נופלים עלי, אין מי שיחזיר אותם למקום (חוץ ממני? אולי...), ואני עצובה. אבל אני לא מדוכאת, אני רק קצת עצובה. וזה הכל.

עכשיו תשכחו את מה שקראתם :).

 

שאלון שבועי:

 

איזה פריט הלבשה תחתונה הוא החביב עליך?

אממ... אני חושבת שהחזיה. יש בה משהו מאוד... נשי (?!), ועד כמה שזה נשמע מוזר, זה מביע עדינות לדעתי...

 

חזיות - עם או בלי?

אני בדרך כלל מעדיפה עם. אבל יש כל מיני בגדים - כמו למשל כותנות סאטן מסויימות (^^) - שלובשים בלי חזיה, וזה רק יפה יותר, או נגיד שמלות ערב שהחזיה מובנית בפנים, אז זה גם בסדר. אבל אני חושבת שבעיקרון אם צריך חזיה - בבקשה לשים חזיה. כלומר, מי באמת רוצה לראות נשים זקנות שכל החזה שלהן מגיע להן לברכיים? אם הן יודעות שזה המצב, שיעשו משהו עם עצמן! שיקחו את עצמן בידיים... לא יודעת, אני בעד חזיות באופן כללי :).

 

לבוש תחתון עבורך הוא בגד בפני עצמו, או אמצעי להגיינה ותו לא?

תלוי מתי. בתקופות של המחזור זה הדבר האחרון שאכפת לי ממנו, כל עוד זה לא יפה מדי ככה שאם זה מתלכלך אז חבל. בתקופות של אין-מחזור אני מאוד אוהבת תחרה (מאוד!!!), ובדים נעימים. זה כיף להרגיש יפה גם מתחת לבגדים.

 

מה יש בארון שלך - הלבשה הרפתקנית ומסוגננת או סתם לבנים?

תחתונים - רק מסוגננת ותחרה, לא מתפשרת על פחות :).

חזיות - יש עם תחרה, יש בלי תחרה, הכל תלוי באם אני עושה ספורט או לא. אבל אני יותר אוהבת את אלה עם התחרה, ואת פרנצ'סקה כמובן (הסטרפלס שלי ^^).

 

מי רואה אותך בלבוש התחתון שלך?

עד לפני ארבעה חודשים פלוס/מינוס - רק עדן. עכשיו - אף אחד.

 

האם בגדים תחתונים גורמים לך להיות חרמנית?

לא נראה לי. זה האדם שמשנה, לא הבגדים שהוא לובש, אפילו אם הם מאוד קרובים לגוף שלו... :).

 

המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא... מממ... היא: חתול. סתם חשבתי על זה עכשיו, אבל עכשיו כבר עבר לי.

שלכם,

hanyou

נכתב על ידי hanyou , 31/7/2005 13:16   בקטגוריות אובדת עצות  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של *-*AIR*-* ב-3/8/2005 13:56
 



זה ממש מוזר...


ראיתי את הסרט 50 דייטים ראשונים. זה סרט ממש ממש חמוד, למרות שהוא ממש ממש עצוב...

אני אוהבת את דרו ברימור - היא שחקנית ממש מוכשרת. אבל מוזר לי שבינתיים בכל הסרטים שראיתי שלה (או שאני זוכרת שראיתי אותה משחקת בהם, כי אני לא ממש טובה בלזהות שחקנים), בן הזוג שלה היה אדם בשם הנרי. כלומר, ראיתי רק שניים שאני בטוחה שהיא נמצאת בהם, אבל ב"עכשיו ולתמיד" לנסיך קראו הנרי, וב-50 דייטים ראשונים לווטרינר קראו הנרי רות'. זה פשוט נראה לי צירוף מקרים מוזר ששני הסרטים היחידים שלה שראיתי (או שאני זוכרת שראיתי), הם כאלה...

מעניין... אולי יש לה, לדרו, משהו עם השם הזה...

אני משאירה את עצמי - ואתכם כמובן - עם התהיה הזו, ועוברת הלאה.


איך שנכנסתי לאיי סי אתמול בלילה, אליעד התנפל עלי ושאל אותי מה היה, מה קרה, למה אפשר לצפות. אני שונאת שמלחיצים אותי. אפילו איל עצמו. כלומר, לא שלא נהניתי מהמחמאות, והוא אמר שאין לו שום "כוונה נסתרת" כשהוא אמר אותן, אבל זה נורא מלחיץ שמישהו אומר לך בפנים שהשפתיים שלך יפות, או שהמבט שלך מקסים... אני נורא נלחצת מכאלה דברים...

אבל מה שהכי מפריע לי זה שהאיל הזה אמר שהוא מחפש מישהי כבר כל י"ב. אני לא מבינה למה הוא מחפש, אולי הוא צריך רק להירגע ולתת לדברים לבוא מאליהם... אני לא יודעת, עצם העובדה שהוא מחפש מישהי ולא מוצא, גורמת לי לחשוב שהוא לא כל כך רציני. כלומר, אני לא צריכה למצוא מישהו שמחפש מישהי, לאהוב אותו, ואז כשיימאס לו הוא פשוט יעזוב אותי. זה לא עובד ככה.

עם כל זה שהוא היה בנאדם ממש ממש נחמד והיה לי נורא כיף לדבר איתו על כל נושא שבעולם (הוא גם אוהב וויכוח טוב, ככה שאני מרוצה מהבחינה הזו), אני חושבת שחסר שם משהו. אני אולי לא יכולה לדעת מפגישה ראשונה, אבל אני לא חושבת שאני רוצה עוד אחת. לא לבד, בכל אופן. ככה הוא בנאדם ממש נחמד ומעניין, אבל לא היה "קליק" שיהפוך את זה למשהו מעבר לזה.

נו מילא... כנראה שאני עדיין נשארת עם מה שיש/אין לי עכשיו... אולי זה יבוא עוד מעט, אולי זה יבוא עוד הרבה זמן, אולי אני אצטרך לחכות לנצח, אבל מתישהו גם הנצח יעבור, ואז אולי יגיע מישהו שיצליח לגרום לי לאהוב אותו יותר מאשר את עדן. בינתיים אני ממשיכה לאהוב את הדבר הכי טוב שיש לי עד עכשיו... אבל מי יודע מה יהיה בעתיד?

אני צריכה שמישהו יאהב אותי כל כך עד שאני לא אוכל אלא לאהוב אותו בחזרה...

אני לא אוהבת דברים עם שני גלגלים ומנוע. בשבילי מספיק שיהיו לו רק שני גלגלים. מנוע זה כבר יותר מדי מאיים.

המילה האהובה עלי לפוסט הזה היא: בעעע... פשוט ההרגשה הכללית שלי כרגע.

שלכם,

hanyou

נכתב על ידי hanyou , 28/7/2005 18:08   בקטגוריות אובדת עצות  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hanyou ב-31/7/2005 12:57
 



עכשיו אני יודעת...


שבסך הכל הוא בנאדם נחמד. בטח לא מישהו שאני אוכל להתחיל איתו איזהשהו סוג של קשר מחייב, אבל בנאדם שאפשר לנהל איתו שיחה, ואפילו די נחמדה.

דיברנו על הרבה דברים, מ-א' ועד ת'. טוב, אולי לא עד ת', אולי עד כ' ככה...

בסך הכל הוא בנאדם שכיף לדבר איתו. אבל לא הרגשתי שום דבר אחר מעבר לזה...

הוא שאל אם זה יהיה בסדר להזמין אותי למסעדה.

"תלוי איזו מסעדה." אמרתי לו, וסיפרתי לו שאני לא אוהבת כשאנשים רואים אותי אוכלת, וכשהמקומות קרובים מדי אחד לשני. אני לא יודעת אם אני באמת באמת רוצה ללכת איתו למסעדה, אבל לצאת מזה תמיד אפשר, לא חייבים לומר "לא" מיד על המקום. את ה"לא" תמיד אפשר לדחות טיפה, לא?

הוא באמת בנאדם נחמד.

אמר שיש לי צחוק יפה, שהביישנות שלי מסתורית בעיניו, שהעינים שלי והשפתיים שלי מדהימות, שהמבט שלי קסום ושהוא מקסים אותו; בשם הכוחות הוא אפילו אמר שהאצבעות שלי ברגליים יפות! מה יפה בכפות הרגליים שלי?!

והוא חזר ואמר שהצחוק שלי והשפתיים שלי מדהימים אותו.

ברור שנחמד לשמוע שמחמיאים לי, אבל... זה לא מה שאני מחפשת. אינני יודעת מה אני מחפשת. ואולי אני לא מחפשת, אולי אני פשוט... מה? אני לא יודעת מה. אבל אני לא מחפשת מחמאות. למרות שזה כיף להיתקל בהן בדרך, בהחלט מעלה את הביטחון העצמי.

ארבע שעות אחרי שפגשתי אותו (זה היה בערך באחת, אחת וחצי), הוא אמר שטון הדיבור שלי השתנה לגמרי. הוא צודק, מה אני יכולה לעשות... בהתחלה הייתי סגורה ומופנמת, יותר הקשבתי מאשר אמרתי בעצמי. אחרי שהבנתי פחות או יותר מי הוא, הבנתי שזה בסדר לדבר. אולי לא קשה לי לתקשר עם אחרים כמו שחשבתי...

ועדיין, "מותק שלי" מתנגן לי בראש בלי הפסקה... ומחשבות על עדן מתרוצצות כמו סייחים שובבים באחו פורח. ואני יודעת שאיל הוא לא אותו האדם שיגרום לי לאהוב אותו יותר מאשר את עדן. אז מי? מי? ומתי הוא יבוא? והאם הוא יבוא?

<הלוואי>משאלה src = "או שאולי אין בכך צורך?" <הלוואי/>

מממ... אבל נחמד שיש מישהו חדש לדבר איתו, לפחות יש קצת גיוון (וזה לא שאני אומרת שהאנשים הרגילים לא חשובים לי, אני פשוט מתה על השיחות האלה של ההיכרות - שפשוט יש הרבה מאוד דברים לדבר עליהם... אני מתה על זה).

ונחמד לדעת שאנשים בעולם הזה חושבים שהשפתיים, העיניים, הצחוק, המבט, הביישנות, וכן - גם האצבעות ברגליים - מיוחדים... אפילו אם אני לא רוצה איתו כלום :).

אה כן, יש לו טוסטוס (נראה לי שזה מה שזה).

אני מעדיפה אופניים. ושיהיו לבנות וישנות...

שלכם,

hanyou

נכתב על ידי hanyou , 28/7/2005 02:19   בקטגוריות יותר טוב  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hanyou ב-28/7/2005 15:19
 



זה מזה לא לעניין...


זה מזה לא לעניין שיזמינו אותי לדייט בשלוש ועשרים בלילה, כשברקע מתנגן לי "מותק שלי" של גלעד שגב...

מתכתב איתי מישהו באיי סי, מתכנן איתי מה ומתי ואיפה, וכל מה שאני יכולה לעשות זה לכתוב לו בחזרה תשובות מוכנות, לשמוע את השיר, לבכות ולחשוב על עדן!

מה לעזאזל אני עושה?!

זה כבר העדכון השלישי שלי הלילה... כוסעמק אני והעדכונים שלי...

 

מותק שלי/גלעד שגב

מותק שלי

מבקשת להיות לידי

אז שלא תדאגי

אם את שומעת אותי

מותק שלי

מציירת פרחים בראשי

מחייכת איתי

אם את שומעת אותי

 

אין לך סיבה לפחד לעולם

אין מפלצות אין שדים זה רק סתם

רק הדקירות של חרבות זכרון

שוב מכות אל הלב לא רוצות לעזוב

ובכל העולם לא מוצאים בן אדם

שייקח ת'כאב וייתן לך לישון

 

מותק שלי

נוגעת עמוק בתוכי

משגעת שלי

אם את שומעת אותי

מותק שלי

סופרת כבשים

לא נרדמת

גם לא בשבילי

 

אין לך סיבה לפחד לעולם

אין מפלצות אין שדים זה רק סתם

רק הדקירות של חרבות זכרון

שוב מכות אל הלב לא רוצות לעזוב

ובכל העולם לא מוצאים בן אדם

שייקח ת'כאב וייתן לך לישון

 

שלכם,

hanyou

נכתב על ידי hanyou , 27/7/2005 03:20   בקטגוריות לא טוב  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  hanyou

בת: 36

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
29,897
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , עבודה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לhanyou אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על hanyou ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)