The Silent Gallop
Life is a race, and I cannot keep the pace, so silently I gallop, revealing my trace |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2009
טקס סיום
p { margin: 0px; } אז מי שלא יודע, וזה לא באשמתו כי הרבה בשלוש השנים האחרונות לא ממש עדכנתי - סיימתי תואר ואת מסלול העתודה האקדמית. בזמן שאת התואר עצמו (תעודה מגניבה שאפשר לתלות על הקיר), אני אקבל רק בעוד חצי שנה, כמו כל עתודאי מתחיל גם לי היה טקס סיום וקבלת דרגות מגניב בהחלט.
הכל התחיל ביום שלישי בו עלינו על מדים לראשונה מזה שני קייצים (בקיץ הראשון מאז תחילת האוניברסיטה הייתה לנו טירונות). קיבלנו תג יחידה מגניב של מורות חיילות ושילחו אותנו לדרכנו. יום אחרי זה הייתה לנו סדנה שהייתה לא מגניבה במיוחד, וביום חמישי היה הטקס המיוחל.
אני לא אלאה אתכם בפרטים, רק אספר שקיבלנו המון דברים כמו דרגות, שרוך פיקוד, סיכת עתידים, סיכת חינוכון וכדומה. את הכל כמובן חסמו לנו עד לחשיפה לע ידי שאול...לקטע המלא...
| |
אם יש גבול
האם יש גבול לתקופה? שאלה שיצא לי לשאול את עצמי הרבה מאז סוף התיכון. איפה עובר הגבול שבין ילדות לבגרות? איפה מצוי הקו החוצץ בין תמימות לנסיון? אני לא יכולה להגיד שיש לי תשובה עמוקה או נכונה מדי לגבי זה, אבל אני יכולה להציע דבר אחד:
אם יש גבול לתמימות, הרי שהוא לקיחת חיים של משהו. זה לא משנה אם של אדם או של חיה, עצם הפעולה של הריגת יצור חי מבדילה בין אדם תמים לאדם שאינו תמים עוד. כמובן שלפחות לדעתי אני לא מתכוונת להריגת חיידקים וחרקים, מאחר ואני לא מחשיבה אותם ליצורים מפותחים במיוחד - או לכאלו שהאדם במשך שנים שיווה להם תכונות אנושיות.
לפני יומיים דרסתי חתולה. היא מתה לי בידיים.
הגעתי הבייתה אחרי יום מפרך ומהנה של החלפת מדים בתל השומר (זה החלק המפרך), ביקור בספארי ברמת גן, צפייה בסרט בהרצליה ובילוי במסעדה בהרצליה פיתוח. נסענו באוטו של אלון והוא הוריד אותי בבית מאחר ורציתי לקחת את האוטו שלי אליו כדי שאני אחזיר אותו ואותי אלי הביתה לישון בלילה. החלטנו שאני אקח את ניר הביתה באותה הזדמנות ואלון ייסע הביתה ויארגן בזמן הזה את מה שהוא צריך לקחת אליי כך שכשאני אגיע הוא כבר יהיה מוכן לזוז.
לקחתי את המפתחות של אמא שלי ועלינו לאוטו. התנעתי. הכנסתי להילוך אחורי ויצאתי מהחניה כמו שאני רגילה תמיד לעשות.
שמעתי יללת כאב.
"דרסתי משהו." אמרתי לניר ודוממתי מנוע.
"לא את לא."
"כן אני כן, אני יודעת שכן."
יצאתי מהאוטו. רין, החתולה השחורה הגיעה בריצה לאזור הגלגל הקדמי של הנהג. הבטתי למטה. גורה שחורה כמו פחם, שכבה ליד הגלגל כאילו היא רק נשכבה לידו לפני רגע, אבל הרגל האחורית שלה והזנב היו פגועים.
"אוי לא." אמרתי וחזרתי על זה כמה פעמים, וגם על "זה לא יכול להיות".
היא הייתה כבר בפרפורי גסיסה אחרונים, ואני לא הבנתי איך פגיעה בזנב וברגל האחורית יכולים לגרום לכזה נזק מאסיבי. תוך כמה דקות זה נגמר והיא מתה לי בין האצבעות.
אני חייבת לומר שהתנהגתי בקור רוח מופתי. ניר כל הזמן אמר לי שזו לא אשמתי, שלא יכולתי לדעת. ובאמת - לא יכולתי לדעת, רין לפני שבוע בערך העבירה את כל שלושת הגורים שלה לשכנים. אבל כן יכולתי לבדוק. תמיד כשיש לנו גורים אני בודקת אם אולי הם עלו למנוע, כי הם כמעט תמיד עושים את זה.
נשארתי קרת רוח עד שהגעתי לאלון. שם זה כבר פרץ מעצמו.
אני לא יכולה להגיד שאני מאשימה את עצמי, כי אין את מי להאשים. רין לא אשמה שהיא שמה את הגורים שלה שם, ואני לא אשמה כי לא ידעתי שהם שם. אבל אי אפשר להכחיש שבגללי החתולה הזו כבר לא בחיים. אני לקחתי לה את החיים, ולא כי הייתה לי הזכות לעשות את זה. פשוט כי לא שמתי לב.
העברנו את הגורים שנשארו ואת רין לצד השני של החצר, וגרמנו להם להרגיש נוח שם כדי שלא יחזרו לאוטו. אני מקווה שהם יישארו במקום בטוח...
חציתי קו בלתי נראה באותו לילה, ולא משנה כמה יגידו לי שאני לוקחת את זה קשה מדי. גם אם אני אמשיך להתנהג כמו ילדה קטנה, אני כבר לא אהיה תמימה יותר לעולם.
חבל, אבל אלו החיים וזו המציאות, וכדאי לי להתרגל אליה כי אני לא יכולה להחזיר את הגורה הזו לחיים.
הם היו שלישיה כל כך יפה, כל כך לא רגיל לראות אמא שחורה ושלושה חתלתולים שחורים לגמרי, כי זה צבע רצסיבי שבדרך כלל צבעים אחרים משתלטים עליו, כמו לבן או ג'ינג'י. הם היו באמת מיוחדים, ואני קטפתי אחד מהם.
רין אפילו לא מודעת לזה שזו אני, נראה לי. היא התחככה בי ברגע שחזרתי מאלון כאילו לא היה לי קשר למקרה. אבל אני לא אשכח את זה לעולם, גם אם היא תמליט עוד הרבה פעמים.
שלכם,
hanyou
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
hanyou