פיל אחד ניכנס לבר ואמר:"אני המלך בבר!" =)

5/2010

ואיפה הילדות שלנו?

גדלנו מהר מדי.
מבעד לעדשה אתה קולט פתאום את העצבות שבאנשים, את החולשות שלהם.
פתאום דרך העדשה הם נראים לך מסכנים ובא לך לבכות.
אתה עוצם עיניים, ורואה את עצמך בעוד כמה שנים.
פוקח אותן ורואה את עצמך באנשים המבוגרים.
כאלה שהחיים השכיחו מהם מה בכלל רצו מלכתחילה, כיבו את האש שבערה להם בלב.
נראים פתאום כ"כ מגוחכים. מחפשים את עצמם על רחבת הריקודים.
אחד עם השני אבל בעצם כ"כ לבד. אחד עם השני אבל כל אחד בנפרד.
ולך מהצד יש פרספקטיבה שונה. אובייקטיבי לגמרי, תמיד משכנע את עצמך.
ככה כנראה רואים אותך האחרים. בוחנים, מנתחים, קורעים אותך לגזרים
ומה בסך הכל ביקשת? להיות מאושר. כולנו בעצם מחפשים את אותו הדבר.

אנחנו זקנים
תסתכלי בתמונה
ילדים אבודים
חתונה לבנה
לוקחים פרחים
ושמים בעציץ
חלמתי חלום
לא יכול להקיץ...

נכתב על ידי back to neverland , 14/5/2010 22:49
הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

כינוי: back to neverland

בת: 36

תמונה

14,999

הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לback to neverland אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על back to neverland ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים