מצטערת שלא יצא לי לעדכן הרבה בזמן האחרון.

השנה יש המון לחץ בגלל המבחנים והעבודות ואני בקושי מוצאת זמן לעצמי.

נמאס לי שכל פעם שאני חוזרת הביתה אני צריכה לנקות\לבשל ועוד אחר כך לקבל צרחות כי שכחתי לנקות או לא שמתי דברים במקום.

נמאס לי שכל 5 שניות שואלים אותי אם יש לי שיעורים\מבחנים וכשאני אומרת שאין לי אז לא מאמינים לי ומחטטים לי בתיק.

נמאס לי להתעורר בבוקר ולנקות חצי מהבית כי אח שלי חייב לזרוק הכל ולבלגן.

נמאס לי שדוחפים לי אוכל אפילו שאני תיכף מקיאה מרוב אוכל.

נמאס לי שאם אני אומרת ש"אני לא רעבה" אז ישר צורחים עלי וכועסים שאני יאכל משהו.

נמאס לי שכל יום יש מבחן או עבודה וכשאני באה לדבר עם המורות כדי שיזיזו אז הן צורחות עלי ואומרות שזאת לא בעיה שלהן ושאני אדבר עם ברכה.

נמאס לי שאני הולכת לדבר עם ברכה על לוח המבחנים אז היא שמה זין.

נמאס לי שאני נכשלת במבחן ואני באה לדבר עם המורה היא לא מתייחסת ואומרת שזאת בעיה שלי שלא התכוננתי(למרות ששבוע אני לומדת למבחן).

ולחשוב שהשנה אמרתי לעצמי שאני אשקיע ושאני אנסה לקבל תעודה טובה(YEH RIGHT)

לפעמים אני פשוט מרגישה שאני קורעת את התחת סתם.

שאני סתם מתכוננת למבחנים.

שאני סתם עושה שיעורי בית.

שאני סתם יושבת ימים ולילות כדי לגמור עבודות.

אני מרגישה שפשוט יום אחד אני אתחרפן מרוב העומס.

שיום אחד אני אחזור הביתה ואני פשוט אתמוטט.

עד אז אני אנסה להחזיק מעמד,

הלכתי,

הילצ'.

יש לי פרו ויש לי פרו(סוףסוף משהו טוב קורה בזמן החרא הזה)!@#%