במרחק נגיעה מכאן.

אבא לא מת מסרטן. האמת שגם לא מהטיפולים הנוראיים האלה שגרמו לו להירקב. אבא חי על כוח רצון בלבד, גם כשלא הייתה שום מערכת בגוף שלו שהצליחה להחזיק את עצמה. "אוויר ואהבה".

אחרת איך להסביר את העובדה שהוא עוד עמד על הרגליים? הרצון להמשיך ולראות, להרגיש.

מה שהרג את אבא היה לדעת שהגוף מת ולמכונה הזאת אין מספיק חלקי חילוף אמינים.

-

זה בא לי בגלים. ברגעים הכי לא צפויים.

קברתי את עצמי בארון שלו, עוד לא רוקנו אותו.

אני מנסה להיות חזקה, כנראה שזה גם עובד. סך הכל, צריך להמשיך הלאה, לא לשקוע יותר מדי, כי בשביל מה? 

שום דבר לא יעצור אותי, ואני אחיה, כי זה מה שהוא רצה בשבילי.

דולצינאה.

מנסה לארגן לעצמי מחדש את החיים ולחזור לשגרה.

ולעזאזל עם זה, אני פורצת בבכי בכל פעם שחבר שלי מחבק אותי במיטה.

דולצינאה.