יש לך שתי אפשרויות: לשנות את העולם או את עצמך.

(1/485)

חזרתי. היה רגוע, וטוב, וכיף. לא היה אינטרנט (כמעט), וגם הסלולארי מת אחרי נפילה אחת יותר מדי. והתגעגעתי, כמה שהתגעגעתי לכולכם.

רכשים: מצלמה, נעל עץ גדולה, נעלי חרסינה קטנות, כוס בירה פיצפונת (דקורטיבית), פותחן בקבוקים בצורת בקבוק הייניקן, מודל של בית הולנדי, הרבה גבינה וכמה וכמה בובות: יוּפ הקוף (לא דובי!), וולדמורט דומב הדרקון הענקי (וולדמורט כי הוא נראה אימתני, דומב כי הוא סגול-צהוב) שאילון זכה בו עבורי ב"וואלאבי וורלד", צפרדע, דולפין, ראש של ברווז וקובייה עם ידיים ורגליים.

הגעתי למסקנה שהדבר הכי ישראלי שיש זה לראות מישהו עושה משהו לא מנומס בחו"ל, ומיד להניח שהוא ישראלי.

אני לא יודעת להצביע על נקודת השיא, אבל נקודת השפל המובהקת הייתה הערב שבו גלשתי באינטרנט.

אני לא אפרט פה את כל קורותיי בטיול, זה ייצא ארוך מדי. אני רק אוסיף שרכבתי על אופניים, ראיתי גונדולות מוארות, צילמתי בגשם זלעפות ובלב אגם ועליתי על רכבות הרים מדהימות. וכמובן, שיחקתי הרבה, הרבה דוראק.

ובדרך שאני לא מאחלת לאף אחד, גיליתי על עצמי דבר מאד חיובי. וכמובן, הפקתי לקחים.